במאמר "שיפור ההוראה באמצעות המודל היפאני של חקר מערך שיעור שיתופי" (Wilson Cathy, Tracy Rock) 10/2005 מציגים מהלך התנסות של קבוצת מורים להתפתח מקצועית באמצעות תהליך שיתופי. התהליך לווה במחקר שביקש לבדוק כיצד מורים בכיתות ו' של ביה"ס יסודי רואים את התפתחותם המקצועית באמצעות עבודת צוות להכנת מערך שיעור שיתופי והאם ההתנסות בעבודת חקר משותפת על מערך שיעור שיתופי אכן משפרת אצלם את ההוראה בפועל.
חקר מערך השיעור השיתופי היפאני מבוסס על 8 שלבי עבודה רציפים ומתמשכים (Sigler & Hiebert, 1999).
1. הגדרת הבעיה וחקר שלה 2. תכנון השיעור 3. העברת ההוראה בשיעור בליווי תצפית 4. הערכה של השיעור וקיום רפלקציה לגבי התוצאות 5. תכנון מחדש של מערך השיעור ושיפורו בעקבות ההערכה 6. העברת מערך השיעור המשופר בכיתה בליווי תצפית 7. הערכה ורפלקציה נוספים לגבי מערך השיעור המשופר 8. שיתוף ידע בין כל העמיתים לקבוצה לגבי התוצאות והלקחים.
כל שלבי העבודה הנ"ל מחייבים עבודה צוות אמיתית, שיתוף בידע ומחויבות להקדיש זמן לשיפור התוצר המשותף. יתרה מזאת, הלקחים המופקים על ידי צוות המורים, שעבד על מערך השיעור, מופצים ביפאן לשאר המורים בביה"ס והופכים להיות נחלת הכלל.
בקבוצת המחקר בארה"ב, נמצא כי המודל השיתופי של חקר מערך שיעור תרם רבות לצבירת הידע שלהם והעניק להם ידע מקצועי רב-ערך. המורים חשו כי רמת הפעילות שלהם הייתה גבוהה יותר בגלל מעורבות מעמיקה יותר לאורך זמן. הם חשו בעלות גבוהה יותר על התהליך וקיבלו משובים טובים יותר בעקבות יישום מערך השיעור בכיתה. המשתתפים גם חשו בטחון מקצועי רב יותר בעקבות התנסויות המשותפות והצלחתם לקדם מערכי שיעור מגוונים ומעניינים בכיתה. כל המשתתפים חשו כי התהליך המשותף של חקר מערך שיעור העצים אותם מבחינה פדגוגית והגביר את תחושת הסיפוק שלהם ממלאכת ההוראה בבי"ס. הם חשו כי תכנון ביחד של מערך שיעור תורם להם לידע מעמיק, לתובנה חדשה ומעצים את החוויה המקצועית שעברו. לדעתם, הצמיחה המקצועית שלהם, כתוצאה מקריאת ספרות מקצועית והיחשפות למאמרים חדשים וידע חדש הייתה משמעותית. עם זאת, ממצאי המחקר מלמדים כי המורים לא למדו עדיין כיצד להתנהג באופן טבעי בצוות וחששו לעתים להשמיע ביקורת בונה על עמיתיהם. העדר ביקורת בונה אמיתית בצוות נמצא בקרב שני הצוותים שנחקרו.
מסקנות
התהליך השיתופי של תכנון מערך שיעור ויישומו בביה"ס ע"י קבוצת מורים מייצג את הרמה הגבוהה ביותר של התפתחות מקצועית של מורים. אחד הלקחים החשובים של הניסוי הוא חשיבות תרומת המנחה של הצוות להצלחת תהליך התכנון המשותף. החלטה לאמץ מודל הכשרה כזה יחייב הכשרת מנחים איכותיים להובלת קבוצות המורים העובדות ביחד בביה"ס, אך ניתן יהיה להכשיר ולמנות ראשי קבוצה ומנחים מבין צוותי המורים הקיימים בביה"ס ואין בהכרח צורך לגייס מנחים מהאקדמיה לצורך כך.
לקח חשוב נוסף קשור לביקורת המקצועית של המורים בארה"ב שעדיין הייתה עצורה מאד ופגמה בתהליך. המורים חששו לעתים להביע ביקורת נוקבת כלפי חבריהם בגלל אווירת החברות והסולידאריות. נראה כי בארה"ב יש להכין את המורים מראש לדינאמיקה של עבודת צוות המלווה בביקורת בונה תוך מתן לגיטימציה להיכשל ולבצע טעויות. עם זאת בראייה כוללת, המחקר הנוכחי מצא כי כל המורים שהשתתפו בניסוי המחקרי המשותף שיפרו באופן משמעותי את איכות ההוראה שלהם.
אני תוהה מתי נוכל גם אנו להכשיר בדרך זו את המורים ובכך לסייע באופן משמעותי לפיתוחם המקצועי מחד, ולשיתוף בידע, במיומנויות ובעיקר בתובנות מאידך.
חקר מערך השיעור השיתופי היפאני מבוסס על 8 שלבי עבודה רציפים ומתמשכים (Sigler & Hiebert, 1999).
1. הגדרת הבעיה וחקר שלה 2. תכנון השיעור 3. העברת ההוראה בשיעור בליווי תצפית 4. הערכה של השיעור וקיום רפלקציה לגבי התוצאות 5. תכנון מחדש של מערך השיעור ושיפורו בעקבות ההערכה 6. העברת מערך השיעור המשופר בכיתה בליווי תצפית 7. הערכה ורפלקציה נוספים לגבי מערך השיעור המשופר 8. שיתוף ידע בין כל העמיתים לקבוצה לגבי התוצאות והלקחים.
כל שלבי העבודה הנ"ל מחייבים עבודה צוות אמיתית, שיתוף בידע ומחויבות להקדיש זמן לשיפור התוצר המשותף. יתרה מזאת, הלקחים המופקים על ידי צוות המורים, שעבד על מערך השיעור, מופצים ביפאן לשאר המורים בביה"ס והופכים להיות נחלת הכלל.
בקבוצת המחקר בארה"ב, נמצא כי המודל השיתופי של חקר מערך שיעור תרם רבות לצבירת הידע שלהם והעניק להם ידע מקצועי רב-ערך. המורים חשו כי רמת הפעילות שלהם הייתה גבוהה יותר בגלל מעורבות מעמיקה יותר לאורך זמן. הם חשו בעלות גבוהה יותר על התהליך וקיבלו משובים טובים יותר בעקבות יישום מערך השיעור בכיתה. המשתתפים גם חשו בטחון מקצועי רב יותר בעקבות התנסויות המשותפות והצלחתם לקדם מערכי שיעור מגוונים ומעניינים בכיתה. כל המשתתפים חשו כי התהליך המשותף של חקר מערך שיעור העצים אותם מבחינה פדגוגית והגביר את תחושת הסיפוק שלהם ממלאכת ההוראה בבי"ס. הם חשו כי תכנון ביחד של מערך שיעור תורם להם לידע מעמיק, לתובנה חדשה ומעצים את החוויה המקצועית שעברו. לדעתם, הצמיחה המקצועית שלהם, כתוצאה מקריאת ספרות מקצועית והיחשפות למאמרים חדשים וידע חדש הייתה משמעותית. עם זאת, ממצאי המחקר מלמדים כי המורים לא למדו עדיין כיצד להתנהג באופן טבעי בצוות וחששו לעתים להשמיע ביקורת בונה על עמיתיהם. העדר ביקורת בונה אמיתית בצוות נמצא בקרב שני הצוותים שנחקרו.
מסקנות
התהליך השיתופי של תכנון מערך שיעור ויישומו בביה"ס ע"י קבוצת מורים מייצג את הרמה הגבוהה ביותר של התפתחות מקצועית של מורים. אחד הלקחים החשובים של הניסוי הוא חשיבות תרומת המנחה של הצוות להצלחת תהליך התכנון המשותף. החלטה לאמץ מודל הכשרה כזה יחייב הכשרת מנחים איכותיים להובלת קבוצות המורים העובדות ביחד בביה"ס, אך ניתן יהיה להכשיר ולמנות ראשי קבוצה ומנחים מבין צוותי המורים הקיימים בביה"ס ואין בהכרח צורך לגייס מנחים מהאקדמיה לצורך כך.
לקח חשוב נוסף קשור לביקורת המקצועית של המורים בארה"ב שעדיין הייתה עצורה מאד ופגמה בתהליך. המורים חששו לעתים להביע ביקורת נוקבת כלפי חבריהם בגלל אווירת החברות והסולידאריות. נראה כי בארה"ב יש להכין את המורים מראש לדינאמיקה של עבודת צוות המלווה בביקורת בונה תוך מתן לגיטימציה להיכשל ולבצע טעויות. עם זאת בראייה כוללת, המחקר הנוכחי מצא כי כל המורים שהשתתפו בניסוי המחקרי המשותף שיפרו באופן משמעותי את איכות ההוראה שלהם.
אני תוהה מתי נוכל גם אנו להכשיר בדרך זו את המורים ובכך לסייע באופן משמעותי לפיתוחם המקצועי מחד, ולשיתוף בידע, במיומנויות ובעיקר בתובנות מאידך.
4 תגובות:
רבקה שלום,
עברה בראשי גם שאלתך במהלך קריאתי את המאמר. לדעתי, אם שעות עבודה בדרך שיתופית יעוגנו במערכת השעות של המורה ויהוו חלק ממשרתו או חלק ממערך השתלמותו בבית הספר, הדרך ליישום מודל שיתופי בהחלט אפשרי.
עפרי עפרה
רבקה ועופרה
המאמר הזה גרם לי לחשוב רבות, הן על תהליכי פיתוח מקצועי שהמורים עוברים במהלך עבודתם, והן על תהליכי הפיתוח המקצועי שאנו, כמדריכי מורים עוברים בעצמנו ומעבירים להם. לא תמוה בעיני, שהמאמר מתייחס דווקא למורים בכיתות ו' , ולא בחטיבה או בתיכון, ואל מזור בעיני שיש הבדלים תרבותיים גדולים בין יפן לארה,ב בכל הקשור לעבודת צוות. מבחינה זו, ישראל דומה יותר לצערי, ליפן.
אני דווקא נכנסת מדי פעם לכיתות בתצפיות, הקשורות לשילוב המחשב בהוראה. אחת הבעיות היא שאפילו שיעור שנבנה טוב ומתוכנן היטב, לא תמיד מצליח בשטח להתבצע על פי התכנון. בנוסף, לא ניתן לשבת על תכנון שיעור בפועל כל כך הרבה, ולצערי הרב, חוזרים למוכר ולידוע מהר מדי, אפילו אחרי תהליכים משמעותיים כאלה. זה משאיר אותי סקפטית מעט, עם הרבה סימני שאלה והתלבטויות.
אני מזמינה אתכם לקרוא את הבלוג שלי העוסק בתיעוד תהליכים מקצועיים העוברים על מורים שלומדים לשלב מחשבים ניידים בכיתותיהן.
http://estydster.blogspot.com
רבקה ועופרה
המאמר הזה גרם לי לחשוב רבות, הן על תהליכי פיתוח מקצועי שהמורים עוברים במהלך עבודתם, והן על תהליכי הפיתוח המקצועי שאנו, כמדריכי מורים עוברים בעצמנו ומעבירים להם. לא תמוה בעיני, שהמאמר מתייחס דווקא למורים בכיתות ו' , ולא בחטיבה או בתיכון, ואל מזור בעיני שיש הבדלים תרבותיים גדולים בין יפן לארה,ב בכל הקשור לעבודת צוות. מבחינה זו, ישראל דומה יותר לצערי, ליפן.
אני דווקא נכנסת מדי פעם לכיתות בתצפיות, הקשורות לשילוב המחשב בהוראה. אחת הבעיות היא שאפילו שיעור שנבנה טוב ומתוכנן היטב, לא תמיד מצליח בשטח להתבצע על פי התכנון. בנוסף, לא ניתן לשבת על תכנון שיעור בפועל כל כך הרבה, ולצערי הרב, חוזרים למוכר ולידוע מהר מדי, אפילו אחרי תהליכים משמעותיים כאלה. זה משאיר אותי סקפטית מעט, עם הרבה סימני שאלה והתלבטויות.
אני מזמינה אתכם לקרוא את הבלוג שלי העוסק בתיעוד תהליכים מקצועיים העוברים על מורים שלומדים לשלב מחשבים ניידים בכיתותיהן.
http://estydster.blogspot.com
בקריאתי את הכתבה, עברו בראשי אותם סימני שאלה ואף נוספים הנובעים מהיכרותי עם מורים בישראל.
כדי להיות שיתופי אתה צריך לדעת לתת כפי שאתה יודע לקבל. אתה לפעמים צריך לוותר על האגו כדי להצהיר על תוצר קבוצתי ולא אישי. אתה צריך גם לדעת שתרומתך גדולה יותר או קטנה יותר מאחרים ועדיין אתה שותף שווה בקבוצה. אין זה קל בתרבות המדגישה תחרות והישגים ואף מתגמלת עליהם.
בנוסף, כמנחה מתוקשבת הייתי משתמשת בוויקי ככלי טכנולוגי המאפשר את הבנייה המשותפת תוך שיחה בדפי השיחה ובנייה מחדש באותו דף.
הוסף רשומת תגובה