יתרונות וחשיבות העבודה השיתופית הוכחו רבות במחקרים רבים וכן באחד המאמרים (2004, Wilson & Tracy ) שניתנו למשימה זו. בכלל, פעילות קבוצתית-שיתופית ניתנת לצפייה גם בקרב בעלי החיים.
המצב התקשורתי וההפריה ההדדית קיימים בין רכזי התקשוב בעיקר עקב זימון מפגשים במהלך השנה, בהם ניתן גם ידע מקצועי חדש, אולם במפגשים אילו הרכזים הם לרוב פאסיביים.
בשנה זו, תשס"ח, הוכיחה ההשתלמות הניתנת לרכזי תקשוב כי ניתן לבצע למידה ועבודה שיתופית לתוצרי ההשתלמות. אם כך, מדוע שלא ננסה ליישם עבודה שיתופית בין רכזי התקשוב במהלך השנה?
כרכזת תקשוב, לאור קריאת המאמר של Wilson & Tracy , התחלתי לדמיין פעולות ומפגשים בין רכזי תקשוב על מנת ליצור עבודה שיתופית לצרכינו הרבים (כמובן שגם וירטואלית) ולא להרגיש, במקרים רבים לבד.
המאמר מציג שלושה עקרונות מנחים ליצירת מודל של עבודה שיתופית המבוסס על תפיסת הקונסטרוקטיביזם החברתי:
1. אינטראקציות חברתיות ומו"מ חברתי בין חברי הקבוצה בשילוב רפלקציה משותפת.
2. ההתאמה העצמית של ההתנסויות יל ידי חברי הקבוצה.
3. הידע המתגבש הוא תוצר של עיבוד מנטאלי ושינוי מנטאלי המתחולל בנפרד אצל כל אחד מן המורים עצמם השותפים לסביבת העבודה השיתופית.
מקווה כי כתיבתי תעורר רצון לתכנון וליישום, בשנת תשס"ט, עבודה שיתופית בין הרכזים שהחלה לתת את אותותיה בהשתלמות השנה ותרמה לי רבות בעבודתי כרכזת תקשוב.
עפרי עפרה
רכזת תקשוב, פסג"ה ת"א-יפו
תגובה 1:
שלום לכם,
כשותפה מרחוק קוראת הכל אך לא תמיד נראית... שותפה לדעתה של עפרה.
המאמר של לינדה דרלינג-המונד מחזק את הגישה הזו לפיו מורים לומדים הכי טוב על ידי עשייה, רפלקציה, שיתוף פעולה עם מורים אחרים,מעקב צמוד אחר עשייתם של הלומדים וע"י שיתוף אחרים במה שראו.
למאמינים בלמידה פעילה מתוך עשייה אין זה חדש אבל חשוב שהדברים מוארים מחדש.
לימור הררי
הוסף רשומת תגובה