Assessing Teaching Presence in a Computer Conferencing Context
מאמר זה מספטמבר 2001 מציג כלי לבדיקת "נוכחות ההוראה" (Teaching presence ) בקורסים מקוונים. על סמך המחקר קובעים הכותבים כי לנוכחות ההוראה שלשה מרכיבים: 1. עיצוב וארגון 2. מתן אפשרות לשיח חופשי 3. הוראה ישירה .
המאמר משווה את תפקיד המורה בקורס מקוון לתפקיד המורה ב"בתי הספר של כיתה אחת" באמריקה של תקופת המתיישבים הראשונים. על המורה דאז היה ללמד תלמידים בתשעה שנתונים באותה כיתה! כדי להצליח במשימה המורה היה צריך לעסוק בעיצוב וארגון חוויות הלמידה של התלמידים. כמו כן המורה היה צריך ליצור תקשורת לימודית בין התלמידים ברמות גיל שונות. בנוסף על כל אלה היו למורה מספר רב של תפקידים טכניים כגון הסקת תנור העצים.
המורה בקורס מקוון הוא חלוץ בדיוק כמו עמיתו שחי לפני כמה מאות שנים. תפקידיו דומים להפליא לתפקידי המורה דאז. המורה המקוון נמצא במאין בית ספר חד חדרי עם הרבה תלמידים ברמות שונות. עליו לעצב ולארגן את ההוראה בצורה ייחודית, לאפשר שיח חופשי בין תלמידיו ולספק הוראה ישירה. כל זה ברמה של סטודנטים לתואר שני ומעלה.
על סמך מחקרים של אחרים ושלהם עצמם הכותבים מגדירים פעולות של "נוכחות הוראה" לכל אחת משלשת הקטגוריות הנ"ל. בלי "נוכחות ההוראה" הלמידה לא מתקיימת במלוא עוזה.- כך אומר המחקר. הכותבים מציעים כלי לבדיקת "נוכחות ההוראה" בקורס. הם מציעים אינדיקאטורים, מילים או פראזות, המצביעים על שימוש במרכיבים של "נוכחות ההוראה". חיפוש האינדיקאטורים בטקסטים של המורה או המנחה של הקורס המקוון ילמד על האינטסיביות של "נוכחות ההוראה".
הכותבים מביאים ציטוט ממרשאל מקלוהן: "המדיום הוא המסר" – כלומר לאמצעי הטכנולוגי בו מעבירים את המסר יש חלק גדול ואפילו קובע של משמעות המסר. ההוראה בקורסים מקוונים מושפעת מחוסר התקשורת הבלתי מילולי של הלמידה. לפי מקלוהן, כאשר אנו משתמשים במדיום חדש אנו ממשיכים לחשוב בתנאים של המדיום הקודם. לכן החשיבות הרבה בניתוח מדויק של הפעולות המתקיימות במדיום.
בהסתכלות אחורה של כמעט שבע שנים מאז כתיבת המאמר (ובוודאי מעריכת המחקרים המצוטטים) עולות כמה נקודות למחשבה: א. האם היום בדיקת הטקסטים של המורים בקורסים מקוונים בדרך המוצעת יעילה? היום חלק ניכר מהחומר מועבר בסוגי מדיה שונים ומגוונים. המורה מביע את נוכחותו בהעברת החומרים ולאו דווקא בצורה מילולית. היום יש תקשורת מעבר לטקסטים המילוליים. ב. בעידן ה Web 2 , כאשר ההדגש הוא על דו-כיווניות של המידע וכאשר הסמכותיות של המורה אינה בעלת אותו משקל של לפני שנים מעטות יחסית, האם אין מקום לשנות את ההגדרות של "נוכחות ההוראה".
מאמר זה מספטמבר 2001 מציג כלי לבדיקת "נוכחות ההוראה" (Teaching presence ) בקורסים מקוונים. על סמך המחקר קובעים הכותבים כי לנוכחות ההוראה שלשה מרכיבים: 1. עיצוב וארגון 2. מתן אפשרות לשיח חופשי 3. הוראה ישירה .
המאמר משווה את תפקיד המורה בקורס מקוון לתפקיד המורה ב"בתי הספר של כיתה אחת" באמריקה של תקופת המתיישבים הראשונים. על המורה דאז היה ללמד תלמידים בתשעה שנתונים באותה כיתה! כדי להצליח במשימה המורה היה צריך לעסוק בעיצוב וארגון חוויות הלמידה של התלמידים. כמו כן המורה היה צריך ליצור תקשורת לימודית בין התלמידים ברמות גיל שונות. בנוסף על כל אלה היו למורה מספר רב של תפקידים טכניים כגון הסקת תנור העצים.
המורה בקורס מקוון הוא חלוץ בדיוק כמו עמיתו שחי לפני כמה מאות שנים. תפקידיו דומים להפליא לתפקידי המורה דאז. המורה המקוון נמצא במאין בית ספר חד חדרי עם הרבה תלמידים ברמות שונות. עליו לעצב ולארגן את ההוראה בצורה ייחודית, לאפשר שיח חופשי בין תלמידיו ולספק הוראה ישירה. כל זה ברמה של סטודנטים לתואר שני ומעלה.
על סמך מחקרים של אחרים ושלהם עצמם הכותבים מגדירים פעולות של "נוכחות הוראה" לכל אחת משלשת הקטגוריות הנ"ל. בלי "נוכחות ההוראה" הלמידה לא מתקיימת במלוא עוזה.- כך אומר המחקר. הכותבים מציעים כלי לבדיקת "נוכחות ההוראה" בקורס. הם מציעים אינדיקאטורים, מילים או פראזות, המצביעים על שימוש במרכיבים של "נוכחות ההוראה". חיפוש האינדיקאטורים בטקסטים של המורה או המנחה של הקורס המקוון ילמד על האינטסיביות של "נוכחות ההוראה".
הכותבים מביאים ציטוט ממרשאל מקלוהן: "המדיום הוא המסר" – כלומר לאמצעי הטכנולוגי בו מעבירים את המסר יש חלק גדול ואפילו קובע של משמעות המסר. ההוראה בקורסים מקוונים מושפעת מחוסר התקשורת הבלתי מילולי של הלמידה. לפי מקלוהן, כאשר אנו משתמשים במדיום חדש אנו ממשיכים לחשוב בתנאים של המדיום הקודם. לכן החשיבות הרבה בניתוח מדויק של הפעולות המתקיימות במדיום.
בהסתכלות אחורה של כמעט שבע שנים מאז כתיבת המאמר (ובוודאי מעריכת המחקרים המצוטטים) עולות כמה נקודות למחשבה: א. האם היום בדיקת הטקסטים של המורים בקורסים מקוונים בדרך המוצעת יעילה? היום חלק ניכר מהחומר מועבר בסוגי מדיה שונים ומגוונים. המורה מביע את נוכחותו בהעברת החומרים ולאו דווקא בצורה מילולית. היום יש תקשורת מעבר לטקסטים המילוליים. ב. בעידן ה Web 2 , כאשר ההדגש הוא על דו-כיווניות של המידע וכאשר הסמכותיות של המורה אינה בעלת אותו משקל של לפני שנים מעטות יחסית, האם אין מקום לשנות את ההגדרות של "נוכחות ההוראה".
יוסי ביג'ל
3 תגובות:
תחום ההוראה המקוונת הוא תחום חדש שצמח עם התפתחות רשת האינטרנט וטכנולוגיות התקשורת בעשר ההשנים האחרןונות. התפתחו מודלים שונים של קורסים מקוונים אסנכרוניים וסינכרוניים וכיום משתמשים יותר ויותר בטכנולוגיית ה- web2 (וויקי) לבניית קורסים מקוונים.
אבל לצערי אין עדיין סטנדרטים ברורים וכלי הערכה מתאימים לקורסים מקוונים. "כיום רוב הקורסים המקוונים נבנים על סמך אינטואיציה אישית או ניסיון של סגל הוראה או אף על סמך המלצות שעלו מתוך מחקר שבוצע בתוך מוסד מסוים, ולא מתוך עקרונות אובייקטיבים תיאורטיים מוצקים" (נחמיאס ומיודוסר, 2001Saba, 2001 ; ;2003 ,Jones, & Stewart).
הקורס בו אנו לומדים יכול להוות מודל אם ייבנה מתוכו כלי הערכה שיציע גם סטנדרטים לקורסים מקוונים.
אילה אבני
אני רוצה להוסיף מספר תובנות:
ההתייחסות אל הלמידה ה"קדומה" הזו בבתי הספר (בעלי החדר האחד) באה מתוך סיבה נוספת המצויינת במאמר, יש כאן אנלוגיה ללמידה המקוונת החלוצית המתסכלת לעיתים ודורשת זמן רב. למרות שהלמידה המקוונת וההוראה המקוונת עברו תהליך של הבשלה מסויימת ב8 השנים שעברו מאז כתיבת המאמר, עדיין ניתן לראות את ההוראה המקוונת כחלוצית עם כל הקשיים הנלווים לתהליך כזה.
בנוסף, אני רוצה לציין נקודה חשובה מאד בעיני, המחקר מתבסס על מודל של גריסון ואחרים ( (Garrison et al., 2000שהציגו מודל תלת-מימדי ללמידה והוראה בסביבת שיח א-סינכרונית- Communities of Inquiry (CoI). לטענתם, למידה משמעותית מתרחשת בקהילת לומדים ומלמדים כאשר בשיח מתנהלים דיונים בשלושה מישורים: במישור הקוגניטיבי, במישור ההוראתי ובמישור החברתי. הנוכחות ההוראתית – teaching presence מוגדרת במודל CoI כ"עיצוב, סיוע וניהול הלמידה, הספק של מומחיות בתחום התוכן ויצירת למידה פעילה" (Rourke et al., 1999, p.100). אם כך, חייבים לזכור שהנוכחות ההוראתית היא רק מרכיב אחד מתוך שלושה מרכיבים הכרחיים ואני מסכימה עם יוסי שהגדרת ההוראה, לאור השינויים התרבותיים שהווב 2.0 הביא עמו, צריך להשתנות. לכן, ומכיוון שהתגלה כי במקרים רבים הנוכחות ההוראתית איננה דווקא של המורה אלא יכולה להיות של הסטודנטים, ההתייחסות במאמר איננה אל "נוכחות מורה" אלא מכונה – "נוכחות הוראתית". ייתכן שהדגשה של פן זה נותנת את התשובה החלקית לסוגייה זו.
בנוסף, הכותבים מדגישים גם בין מורים של קורסים מקוונים יש בודאי גם הבדלים אינדיבידואלים רבים והכוללים סגנון הוראה, תפיסות הקשורות לתחום הדעת, גודל הכיתה והיכרות המורה והסטודנטים עם המדיום.יש לקחת בחשבון משתנים אלה בהתייחסותינו אל דיונים מקוונים.
כמו כן, התוצאות מראות שבקטגוריית העיצוב ההוראתי של הנוכחות ההוראתית היא מתחילה עוד לפני ההתחלה הממשית של הקורס ושההוראה המקוונת מאפשרת להרחיב ולשפר את התוכן של פעילויות הלמידה, דבר זה מהווה ייתרון ואף קושי למורים שדרכי הוראתם אינן גמישות. במאמר מצוייו כי אכן, חלק מהתפקידים של קטגורית העיצוב ההוראתי אינם שקופים ומדידים וחלקם אף מתרחשים דרך דואר אלקטרוני או בטלפון.כפי שכתבת, יוסי, אי אפשר להעריך את התהליך הזה בעזרת כלי ניתוח התוכן שהוצע.
את כל התובנות האלה ואחרות אני סבורה שצריך לשקול ולהבין, לא רק בבחינת האינדיקטורים שהוצעו ככלי הערכה לדיונים מקוונים, אלא גם בבחינת התיאוריה הבודקת מה נדרש על מנת לקיים למידה בקהילת חקר. כלומר, לבדוק ולעודד את 3 סוגי הנוכחות על מנת להביא ללמידה פעילה ובעלת משמעות, תוך הבנת כל הפקטורים הנוגעים ללמידה זו. אני מציעה לבחון את המאמר של בלאו וכספי (2007)- "הקשר בין תפיסת שלושה מרכיבים של נוכחות חברתית והשתתפות בקבוצות דיון לימודיות" שפורסם בצ'ייס 2007 כהרחבה נוספת והכרחית לתובנות שלנו כרכזי תקשוב לגבי השתתפות בדיונים מקוונים בקבוצות דיון לימודיות. הקישור: http://telem-pub.openu.ac.il/users/chais/2007/morning_2/M2_6.pdf
האנלוגיה על העבר הרחוק מעניינת כאנלוגיה אבל לא נכונה מבחינת נקודת מבטי לנושא הוראה מתוקשבת מכמה סיבות:
1. בעבר הרחוק המורה יצר יש מאין, כיום הוא צריך לשנות פרדיגמת הוראה ממה ואיך שהו רגיל לעבוד במשך שנות דור (כך הוא למד וכך הוא לימד עד היום) וזהו תהליך שינוי הרבה יותר קשה ויותר עמוק בו נדרש ממנו לעשות שימוש בכלים ואסטרטגיות שאין לו בהם מושג במקרה הטוב, פחד במקרה הפחות טוב ואי יכולת לעשות שימוש בתפיסות פדגוגיות התואמות את הסביבות החדשות היות ולא תמיד יש לו אותן או שהוא לא תמיד מזהה אותם וצריך סיוע בכך במקרה הקל יותר.
2.לדעתי הוראה מתוקשבת אין דינה כהוראה פרונטלית או הוראה סדנאית או בחברותה עם כלים אחרים, זו פרדיגמה חשיבתית אחרת עם כלים שאנחנו עדיין לא מבינים את עומק השפעתם על יחסי גומלין בלמידה ואני סבורה שכולנו בתחילת הדרך בנושא הזה. וככל שיכנסו יותר סביבות המאפשרות יותר דיאלוג, שיתופיות, שקיפות ופתיחות כן דברי יהיו יותר תקפים. אי לכך נדרש מאיתנו בהכשרת מורים בצינעה רבה להתעקב רגע ולנסות לברר למה לא הצלחנו עד עכשיו בהתמעת הכלים, מה לא נעשה נכון. ולהבין אולי גם אנחנו שבויים עדיין בפרדיגמה הישנה.
ואני מפנה אתכם למאמרים של ד"ר אשא עידן בקפה דמרקר להבין יותר לעומק על מה אני מדברת.
3. מקומו של המורה כמומחה משתנה בעידן המודרני, הסביבות הוירטואליות החדשות רק מחדדות זאת, אני לא יכולה להשוות הסקת תנור ותפקידי מורה בעידן הישן ליכולות של העידן החדש. יתכן שחוסר מיומנויות טכנולוגיות וחוסר אנשים במערכת החינוך השולטים הייטב במיומנויות אלו הם לנו לרועץ. יתכן והחשיבה של איך מתאימים אסטרטגיה לטכנולוגיה עוצרת את ההתקדמות שלנו בהכשרה. יתכן ומורה צריך קודם באמת להבין את הטכנולוגיה ומה היא מזמנת לו כדי ליצור פדגוגיה עדכנית לעידן הסביבות המתוקשבות. ואז נכול לומר הטכנולוגיה לרשות הפדגוגיה=פדגוגיה לרשות הטכנולוגיה. ולא ננתק אותם האחת מהשניה בחשיבה או נעדיף את האחת על השניה כמובילות את תהליכי ההוראה למידה.
הדוגמה שאני יכולה לחשוב עליה זו הדוגמה של הטלוזיה הלימודית ששנים חפשנו דרך לשילוב הסרטים הפדגוגיים שהופקו לצורך תהליכי הוראה למידה. ועד היום אני סבורה שםפספסנו שם בגדול (ניהלתי מרכז משאבים בעידן הזה ושלטתי הייטב במידע ובתכנים שמספר מצומצם של מורים הכחימו לעשות בהם שימוש מושכל באמת להוראה למידה). לא החכמנו אז לעשות בהשימוש מיטבי וגם שם היו מורים יחידי סגולה שסחבו את הטלוזיה והוידאו מכיתה לכיתה ונחשבו לחלוצים.
ומה יצא מיזה לתהליכי ההוראה למידה בטווח הארוך? לאן נעלמו כל המדריכים לתקשורת? היכן המדיה בתהליכי ההוראה? מה עשינו איתה לפני שעברנו בחדווה כה גדולה למערכות הממוחשבות והמתוקשבות?
נקודה למחשבה!!!
זהו להפעם
רינה
הוסף רשומת תגובה