למידה מקוונת בפדגוגיה עדכנית

התפתחויות טכנולוגיות מציעות כיום למסגרות חינוכיות אפשרויות חדשות לתהליכי למידה ייחודיים. תהליכים אלה מתבססים באופן טבעי על גישות פדגוגיות עדכניות, שכולנו האמנו בחשיבותם בעשורים האחרונים, כדוגמת: למידה דיאלוגית, למידה הבנייתית, למידה שיתופית, למידה אינטגרטיבית .
סביבות הלמידה המתוקשבות מציבות אתגרים של יצירת ידע חדש תוך מיזוג תודעות וחשיבה משותפת, המשתקפים הן בתהליך והן בתוצר. למידה מסוג זה מעלה שאלות חשובות, שהמחקר כיום עסוק בהן מאד. לדוגמה: כיצד ניתן להעריך את תרומת היחיד בתוצרי הלמידה השיתופית?
בבלוג שיתופי זה נעלה סוגיות, שאלות ודילמות שיש לתת עליהן את הדעת בהקשר לפיתוח מקצועי מתוקשב בהשתלמויות המתקיימות במרכזי פסג"ה, תוך התייחסות לעובדי ההוראה כלומדים מבוגרים בעלי מאפיינים ייחודיים (אנדרגוגיה). בתהליכי כתיבת המאמרונים (פוסטים) והתגובות לעמיתים נבנה תובנות מקצועיות הנשענות על ההתנסויות שלנו בשדה ועל ידע חדש מתוך מאמרים מקצועיים.
בברכת דיון פורה גילה וליזי

יום ראשון, 2 במרץ 2008

האם ניתן להשתמש בויקי ללמידה ?

נכתב ע"י דניאל הסל ואלחנן אופניהם
מבוסס על מאמרם של עדנה טל-אלחסיד וחגית מישר-טל. במאמרם: "דגמים להפעלה ולשיתופיות בסביבות ויקי בקורסים אקדמיים"

הויקי הוא אנציקלופדיה שיתופית, אנציקלופדיה זו מזמינה את המשתמשים בה לכתוב ערכים, ולערוך ערכים שכתבו משתמשים אחרים, כולל אפשרות מחיקה מוחלטת. כל פעולה שנעשית מתועדת בהיסטוריה של פריט זה וניתנת לשחזור ע"י משתתפים אחרים.
למרות הליברליות הזאת, האנציקלופדיה המקוונת הזאת צברה תוך מספר מועט של שנים, מידה רבה של אמינות, עדכניות ומידע עצום שנכתב בעשרות שפות .

בספרות מתועד שהשתמשו בכלי הויקי לצורך למידה מתוקשבת במספר דגמים.

שיתופיות בתוצר – העבודה מתחלקת ע"י המשתתפים מטלות משנה, אותן הם מבצעים באופן עצמאי, וממזגים את התוצאות החלקיות לתוצר סופי אחד. מידת השיתופיות בתהליך בדגם זה -נמוכה. השיתופיות מתבטאת בחשיפת התוצרים לפני המשתתפים האחרים ושיתופם בידע.
שיתופיות בתהליך – העבודה מתבצעת ע"י צוותים של לומדים שעובדים יחדיו על תוצר אחד, או צוותים קטנים שעובדים בשיתופיות על חלק מהתוצר. מידת השיתופיות בעבודה בדגם זה - רבה.
שיתופיות בהערכה – השיתופיות באה לידי ביטוי בשלב מתן המשוב והערכה זה לזה. כתוצאה מהערכת עמיתים שנעשית בדרך זו, מוגברת מעורבות הלומדים בקורס.

במאמר הן מתייחסות לארבעה דגמים של שיתופיות שמתבססים על שלושת האופנים הקודמים :

שיתופיות בתוצר – בדגם זה רוב העבודה היא יחידנית, כל לומד יוצר לעצמו דף בויקי, ורק הוא כותב ועורך אותו השיתופיות בא לידי ביטוי רק בפרסום .
שיתופיות בתוצר והערכה – בשלב הראשון הלומד כותב על נושא אישי ומעלה אותו לויקי, בשלב שני הלומדים האחרים כותבים משוב על עבודת העמית. העמית – כותב הערך, מתקן את עבודתו בהתחשב בהערכות העמיתים שקיבל.
ויקי מזמן עריכה ישירה של החומרים. בחלק מהקורסים הופעל משוב זה בצורה חלקית.
שיתופיות בתהליך ובתוצר – שיתופיות בתהליך של כתיבת המטלות ובנוסף אפשרות של עריכה ע"י הלומדים האחרים, או ע"י הצוות שעוסק בנושא הזה.
שיתופיות בתוצר בתהליך ובהערכה – בנוסף לכתיבה ולעריכה המשותפת, יש מימד נוסף של משוב עמיתים בחלקי העבודה שהם אינם כותבים.

כאשר עוסקים בלמידה חשוב גם לתת את הדעת על התהליך בו המשתתפים מקבלים ציון על הישגיהם בלמידת קורס זה.

מסקנת הכותבים: חשוב לתת ללומדים מראש מכוון, שיסביר על סמך מה יקבע הציון שלהם בקורס.
חשוב להגדיר במכוון זה מספרי מינימום ומקסימום של פריטי מידע שכל משתתף מחויב להעלות.
יש לחייב פעילויות עריכה של משתתפים אחרים.

6 תגובות:

אנונימי אמר/ה...

דניאל ואלחנן, בחרתם מאמר המציג רעיון מעניין מאוד ומתבקש ליישום בסביבה הוירטואלית.
שיתופיות בתוצר, בתהליך או בהערכה (לחוד או ביחד), שלדעתי יכולה להיות בסביבה מתוקשבת של אתר ולא רק בסביבה של ויקי.
ניתן להציע אפשרות זו כאחת המשימות באתר מלווה אולם חשוב להנחות את מנהל האתר במיומנויות של ניהול השיתופיות, באופן שיאפשר איגום ההתייחסויות של כל המשתתפים.
אני מצטרפת למסקנתכם כי קיים צורך במחוון, להערכת השיתופיות.
עפרי עפרה

רינה האכפתית אמר/ה...

כן כן וכן.
אני סבורה שויקי היא סביבה טובה המאפשרת גם פלטפורמה לרפלקציה אישית חשיפה ושיתופית (בדף האישי שכל אחד פותח לו ויכול להיות מקושר לדף המשימה הקבוצתי).
גם עבודה שיתופית על מסמך משותף לצורך למידה. זה יכול להיות עבודת חקר בהוראה למידה, במקרה של מרכזי פסג"ה עבודת צוות על נושא משותף כמו הכנת נייר עמדה, הערות לסיכום ישיבה, תוכנית עבודה וכל דבר שיתופי אחר רלוונטי.
אני סבורה שכמו בכל הכלים והסביבות האחרות צריך מנסיוני לעצור לרגע לפני היישום ולהחליט מה אנחנו רוצים להפיק מהעבודה השיתופית, האם הסביבה מאפשרת לי את השגת היעד ואם כן איך אני מנצל את סביבת הויקי לשם כך. שווה תמיד לשקול עם יש סביבה אחרת טובה או ידידותית יותר שתיתן תוצר טוב יותר.
לגבי המחוון אני חושבת שדווקא בויקי הוא פחות רלונטי. ההסטוריה שקופה, יכולת התרומה של כל משתתף נצפת על ידי כולם ואולי זה סוד הקסם של הסביבה הזו. אני לא בטוחה שצריך מחוון. בואו נתן קצת אחריות ללומד ולמשתתף וניתן לו לבדוק את עצמו בתהליך רפלקטיבי בדף האישי בלי להכתיב לו מה הוא צריך או לא צריך לבדוק.
מה דעתכן?

צוות מרכז פסג"ה בת-ים התנסה בימים אלו בסביבת הויקי. אנחנו בונים הצעת מודל לשיתופי פעולה בין כל חברי צוות המרכז ליישות תמיכת הפסג"ה במודל יחודי בעיר בשם "חינוך אישי". החלטנו להרחיב את שעות הפעילות מעבר לשעות המפגשים שלנו כצוות וכל אחד בזמנו תורם למסמך המשותף בו נדון בעוד חודש לצורך היערכות בנושא.
במקביל כל חבר צוות פותח דף אישי בו הוא מנהל רפלקטיבית את הנקודות היחודיות לו בפרוייקט.
מההתנסות אני יכולה לאמר לכן שזה לא קל, שלא כולם שם, שחלק לא מבינים עדיין את הערך המוסף של הסביבה, אבל אנחנו בדרך. ובדרך כלל הדרך הרבה יותר מעניינת מהתוצאה הסופית.

אנונימי אמר/ה...

מירה פרישמן
דניאל ואלחנן בהתייחס לנאמר ביחס
לצורך במחוון להערכת שיתופיות אני סבורה אחרת. לא כל פעילות לימודית מחייבת הערכה באמצעות מחוון, מה עם יכולת השיפוט האישית במצבים מעין אלה?. במיוחד אם מדובר בסביבת הוויקי בה ניתן לשחזר את ההסטוריה.
יש במימד האינטואיטיבי עוצמה שלא קיימת בשום מחוון ולעיתים כדאי להקשיב לקול הפנימי. בנוסף לכך, כפי שרינה ציינה בתגובתה פה: "בואו ניתן אחריות ללומד...לבדוק את עצמו".

mira frishman אמר/ה...

מירה פרישמן
דניאל ואלחנן בהתייחס לנאמר ביחס
לצורך במחוון להערכת שיתופיות אני סבורה אחרת. לא כל פעילות לימודית מחייבת הערכה באמצעות מחוון, מה עם יכולת השיפוט האישית במצבים מעין אלה?. במיוחד אם מדובר בסביבת הוויקי בה ניתן לשחזר את ההסטוריה.
יש במימד האינטואיטיבי עוצמה שלא קיימת בשום מחוון ולעיתים כדאי להקשיב לקול הפנימי. בנוסף לכך, כפי שרינה ציינה בתגובתה פה: "בואו ניתן אחריות ללומד...לבדוק את עצמו".

אדוה גבאי אמר/ה...

האם נהייה פעם אחת צעד קטן לפני התלמידים שלנו, במה שקשור לטכנולוגיה?
אחד היתרונות המעניינים של הויקי הוא התמיכה בלמידה שיתופית מסוגים שונים ואת סוגיה הצגתם היטב בבלוג.
למידה שיתופית ועבודה בצוותים בצורה משמעותית הם תחומים קשים ליישום בשדה. רוב ההתנסויות במטלות מסוגים שונים לא השכילו להוביל ללמידה משמעותית המשתפת גם בתהליך העבודה וגם בתוצר. ברוב המקרים, התוצר המצופה לא היה בעל ערך משמעותי לאחרים, כפי שהוא בא לידי ביטוי בכלי של הויקי, בהיבטים שצוינו ע"י הכותבים.
והערה קצת אישית, אנחנו (ואני ביניהם...) מתלהבים במיוחד מטכנולוגיית הווב 2, ובעיקר מהויקי, ומנסים לבחון את ההשתמעויות של טכנולוגיות אלו לפיתוח המקצועי של סגלי ההוראה, ויחד איתם לתלמידים בכיתות.
קיימת תחושה, שכמה שנרצה להיות עדכניים במערכת החינוך, כל הזמן החידושים הטכנולוגיים מקדימים אותנו, ועד שנחשוב איך להכשיר סגלי הוראה, ולהגיע לתלמידים, הטכנולוגיה כבר משנה פאזה והפרדיגמה משתנה.
ראו גם, כתבה בדה-מרקר מאת מעיין כהן, http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=skira20080226_958083&origin=ibo&strToSearch=%E1%EC%E5%E2%E9%ED

רינה האכפתית אמר/ה...

אדווה תודה על ההפניה למאמר בקפה.
אני מסכימה עם כל מה שכתבת וחושבת כמוך. התייחסתי לכך גם בתגובתי לפוסט הקודם לזה בבלוג.