התייחסנו למאמר הוראה מתוקשבת – דרך חיים או מעמסה למורה? אפיון הקצוות של טווח העשייה המתוקשבת של המורים.
הציר המארגן: מחקר בנושא תפיסת תפקיד המורה בהוראה מתוקשבת.
בבסיס המחקר מובאת הנחת יסוד: כי רק חלק מהעשייה המתוקשבת של המורים בביה"ס מממשת פדגוגיה קונסטרוקטיביסטית – חברתית. המחקר התמקד בבחינת מידת היישום של תיאוריות זו בפעילויות מתוקשבות שפיתחו מורים.
במחקר השתתפו שתי קבוצות מורים משני קצוות טווח העשייה המתוקשבת של מורים בחינוך הפורמאלי : מורים המתחילים דרכם בשימושי תקשוב בהוראה מחד, ומורים הנחשבים למובילי תקשוב, מאידך.
המחקר בדק חמישה קריטריונים לבחינת תפיסות המורים:
1.התקשוב מסייע בהתפתחות אישית ומקצועית.
2.תפקיד התקשוב בהוראה
3.ערך למידת עמיתים
4.מקום התקשוב בחייי יום יום של הכתה
5.התקשוב ככלי ליצירת דיאלוג
עפ"י המחוון במחקר - להלן סיכום תפיסות שתי קבוצות המורים :
1.הקריטריון שבדק את התקשוב כמסייע בהתפתחות אישית ומקצועית,הראה כי שתי קבוצות המורים חושבות באופן זהה:
הציר המארגן: מחקר בנושא תפיסת תפקיד המורה בהוראה מתוקשבת.
בבסיס המחקר מובאת הנחת יסוד: כי רק חלק מהעשייה המתוקשבת של המורים בביה"ס מממשת פדגוגיה קונסטרוקטיביסטית – חברתית. המחקר התמקד בבחינת מידת היישום של תיאוריות זו בפעילויות מתוקשבות שפיתחו מורים.
במחקר השתתפו שתי קבוצות מורים משני קצוות טווח העשייה המתוקשבת של מורים בחינוך הפורמאלי : מורים המתחילים דרכם בשימושי תקשוב בהוראה מחד, ומורים הנחשבים למובילי תקשוב, מאידך.
המחקר בדק חמישה קריטריונים לבחינת תפיסות המורים:
1.התקשוב מסייע בהתפתחות אישית ומקצועית.
2.תפקיד התקשוב בהוראה
3.ערך למידת עמיתים
4.מקום התקשוב בחייי יום יום של הכתה
5.התקשוב ככלי ליצירת דיאלוג
עפ"י המחוון במחקר - להלן סיכום תפיסות שתי קבוצות המורים :
1.הקריטריון שבדק את התקשוב כמסייע בהתפתחות אישית ומקצועית,הראה כי שתי קבוצות המורים חושבות באופן זהה:
שקיימת אצל המורה העצמת תהליך ההתפתחות המקצועית – אישית , שקיימת העצמת מקומו של המורה בקהיליית
ביה"ס ומחוצה לו, ושהתקשוב מאפשר למורה לבנות פעילות מקצועית באופן עצמאי.
2. הקריטריון שבדק את תפקיד התקשוב בהוראה הראה כי שתי קבוצות המורים חושבות באופן זהה: שקיים גיוון , שיפור
2. הקריטריון שבדק את תפקיד התקשוב בהוראה הראה כי שתי קבוצות המורים חושבות באופן זהה: שקיים גיוון , שיפור
והעשרת ההוראה והלמידה , שהמוטיבציה בקרב התלמידים עולה וקיימת חשיפה למידע עדכני, אטרקטיבי ורלוונטי ללמידה.
3. הקריטריון שבדק את ערך למידת העמיתים הראה כי שתי קבוצות המורים חושבות באופן זהה: הו אינן תומכות בלמידת
3. הקריטריון שבדק את ערך למידת העמיתים הראה כי שתי קבוצות המורים חושבות באופן זהה: הו אינן תומכות בלמידת
עמיתים: החל מהתנגדות מוחלטת של קבוצת המתחילים וכלה בקבלה עקב אילוצים , ולא מתוך הבנת התועלת הפדגוגית
שבלמידה שיתופית.
4. הקריטריון שבדק את מקום התקשוב בחיי יום יום של הכיתה הראה שוני בין שתי הקבוצות. המורים המתחילים טענו
4. הקריטריון שבדק את מקום התקשוב בחיי יום יום של הכיתה הראה שוני בין שתי הקבוצות. המורים המתחילים טענו
שהתקשוב מהווה עול נוסף על המורה , ונתפס כפרוייקט של פעילות מזדמנת ובלתי קבועה. המורים המובילים ראו בתקשוב
כלי עזר למורה , וחלק בלתי נפרד מההוראה היומיומית.
5. הקריטריון שבדק את התקשוב ככלי ליצירת דיאלוג הראה שוני בין הקבוצות . המורים המתחילים טענו כי התקשוב אינו
5. הקריטריון שבדק את התקשוב ככלי ליצירת דיאלוג הראה שוני בין הקבוצות . המורים המתחילים טענו כי התקשוב אינו
מהווה כלי לדיאלוג עם תלמידים, בעוד שהמורים המובילים טענו כי התקשוב מהווה כלי ליצירת דיאלוג חינוכי שוטף מעבר
לשעות ביה"ס, בין המורה לתלמיד.
המושג פדגוגיה קונסטרוקטיבית חברתית עובר כחוט השני במאמר וראוי שנבדוק את משמעויותיו.
הנחת היסוד : הלמידה האנושית נתפסת לא רק כהעברת ידע אובייקטיבי מהמורה לתלמיד, אלא כתהליך חברתי מורכב שהלומד עומד במרכזו , ויש לו תפקיד פעיל בהבניית הידע אותו הוא לומד.
עפ"י התאוריה הקונסטרוקטיביסטית הלומדים בונים את הבנתם מתוך ידע המצוי אצלם. מכאן שכל לומד מחזיק בידע ייחודי, והעימות שנוצר בין ידע קיים למידע חדש ואינטראקציה עם לומדים אחרים יוצרת למידת עמיתים משמעותית,יותר מאשר למידה שהתבססה אך ורק על המורה. מכאן שתפקיד המורה בהוראה קונסטרוקטיביסטית היא לשמש כמנחה וכעמית (מיומנויות שונות מתפיסת תפקיד המורה המסורתי).
הקריטריון החמישי שנבדק במחקר מעלה לדיון חינוכי פילוסופי את תפקידו של המורה הקונסטרוקטיביסטי המתוקשב ,בהקשר לפעןלותיו כמנחה ברשת, מדריך היוצר עם תלמידיו דיאלוג ומבהיר כי על כולם מוטלת אחריות על תהליך הלמידה.
אבחנה זו מתקשרת לפדגוגיה עפ"י פאולו פריירה.: פריירה יצר אסכולה חדשה בחינוך שנהוג לכנותה בין היתר: "חינוך דיאלוגי ".מהותו של הדיאלוג בפדגוגיה של פריירה היא שיח שוויוני בין לומדים ומלמדים, שיח הנובע מהחיים של הלומדים ומבוסס על כבוד הדדי.
ממצאי המחקר מהווים בסיס לשיקולי דעת בתהליכי הכשרת מורים: עידוד מורים להוראה בגישה בקונסטרוקטיביסטית – חברתית , כך שתאפשר יישום תרבות תקשוב המנצלת את משאב התלמידים כעמיתים.
מנקודת מבט של התפתחות המורה בהיבט הטכנולוגי: חוקרים רבים וביניהם סלומון מציגים (,2000salomon ) חזון, שבו הטכנולוגיה תעמוד לרשות הפדגוגיה ותעזור במימושה. הטכנולוגיה תספק כלים ליצירת סיטואציות לימודיות תוך שימוש בפדגוגיות חדשניות. עידן הweb 2 - ופיתוח הולך ומתרחב בכלים המבוססים על שיתופיות בלמידה מחזק את הצורך בהתפתחות המורה ויישום מושכל של בהיבט הטכנולוגי.
מנקודת מבט של התפתחותו הפדגוגית של המורה, קוליסון וחובריו (collision et-al:2000) מציגים גישה בה המורה משנה את תפקידו מהוראה ממוקדת מורה להוראה ממוקדת תלמיד. לדבריהם, התקשוב מאפשר דיאלוג בין השותפים לתהליך למידה הוראה, וע"י כך לעודד עמיתים משחררת את המורה מהתפקיד של מקור עזר בלעדי לתלמידים .
הממצא במחקר בו עסקנו, הראה כי שתי קבוצות המורים לא ניצלו מספיק את ההיבט הטכנולוגי שעמד לרשותם לצורך מימוש הוראה קונסטרוקטיביסטית חברתית על מרכיביה השונים.
כמובילים בארגון שתפקידו המרכזי הינו פיתוח עובדי הוראה , מה שעלינו ללמוד ממחקר זה כי האתגר העומד לפנינו הוא למצוא את הדרכים להביא את מורים מן השורה להבין את היתרון בשילוב בין הפדגוגיה לטכנולוגיה לטובת תהליכי הוראה- למידה ולא להשאיר את המורה כמקום הנבער. או במילים פשוטות האומץ להיות מורה קונסטרוקטיביסט מתוקשב ומקוון.
לאפשר להם לשלב טכנולוגיה ולהתנסות הלכה למעשה בפעילויות הוראה – למידה , במרכזי פסג"ה, בתהליכי הפיתוח המקצועי בהם הם שותפים.
המושג פדגוגיה קונסטרוקטיבית חברתית עובר כחוט השני במאמר וראוי שנבדוק את משמעויותיו.
הנחת היסוד : הלמידה האנושית נתפסת לא רק כהעברת ידע אובייקטיבי מהמורה לתלמיד, אלא כתהליך חברתי מורכב שהלומד עומד במרכזו , ויש לו תפקיד פעיל בהבניית הידע אותו הוא לומד.
עפ"י התאוריה הקונסטרוקטיביסטית הלומדים בונים את הבנתם מתוך ידע המצוי אצלם. מכאן שכל לומד מחזיק בידע ייחודי, והעימות שנוצר בין ידע קיים למידע חדש ואינטראקציה עם לומדים אחרים יוצרת למידת עמיתים משמעותית,יותר מאשר למידה שהתבססה אך ורק על המורה. מכאן שתפקיד המורה בהוראה קונסטרוקטיביסטית היא לשמש כמנחה וכעמית (מיומנויות שונות מתפיסת תפקיד המורה המסורתי).
הקריטריון החמישי שנבדק במחקר מעלה לדיון חינוכי פילוסופי את תפקידו של המורה הקונסטרוקטיביסטי המתוקשב ,בהקשר לפעןלותיו כמנחה ברשת, מדריך היוצר עם תלמידיו דיאלוג ומבהיר כי על כולם מוטלת אחריות על תהליך הלמידה.
אבחנה זו מתקשרת לפדגוגיה עפ"י פאולו פריירה.: פריירה יצר אסכולה חדשה בחינוך שנהוג לכנותה בין היתר: "חינוך דיאלוגי ".מהותו של הדיאלוג בפדגוגיה של פריירה היא שיח שוויוני בין לומדים ומלמדים, שיח הנובע מהחיים של הלומדים ומבוסס על כבוד הדדי.
ממצאי המחקר מהווים בסיס לשיקולי דעת בתהליכי הכשרת מורים: עידוד מורים להוראה בגישה בקונסטרוקטיביסטית – חברתית , כך שתאפשר יישום תרבות תקשוב המנצלת את משאב התלמידים כעמיתים.
מנקודת מבט של התפתחות המורה בהיבט הטכנולוגי: חוקרים רבים וביניהם סלומון מציגים (,2000salomon ) חזון, שבו הטכנולוגיה תעמוד לרשות הפדגוגיה ותעזור במימושה. הטכנולוגיה תספק כלים ליצירת סיטואציות לימודיות תוך שימוש בפדגוגיות חדשניות. עידן הweb 2 - ופיתוח הולך ומתרחב בכלים המבוססים על שיתופיות בלמידה מחזק את הצורך בהתפתחות המורה ויישום מושכל של בהיבט הטכנולוגי.
מנקודת מבט של התפתחותו הפדגוגית של המורה, קוליסון וחובריו (collision et-al:2000) מציגים גישה בה המורה משנה את תפקידו מהוראה ממוקדת מורה להוראה ממוקדת תלמיד. לדבריהם, התקשוב מאפשר דיאלוג בין השותפים לתהליך למידה הוראה, וע"י כך לעודד עמיתים משחררת את המורה מהתפקיד של מקור עזר בלעדי לתלמידים .
הממצא במחקר בו עסקנו, הראה כי שתי קבוצות המורים לא ניצלו מספיק את ההיבט הטכנולוגי שעמד לרשותם לצורך מימוש הוראה קונסטרוקטיביסטית חברתית על מרכיביה השונים.
כמובילים בארגון שתפקידו המרכזי הינו פיתוח עובדי הוראה , מה שעלינו ללמוד ממחקר זה כי האתגר העומד לפנינו הוא למצוא את הדרכים להביא את מורים מן השורה להבין את היתרון בשילוב בין הפדגוגיה לטכנולוגיה לטובת תהליכי הוראה- למידה ולא להשאיר את המורה כמקום הנבער. או במילים פשוטות האומץ להיות מורה קונסטרוקטיביסט מתוקשב ומקוון.
לאפשר להם לשלב טכנולוגיה ולהתנסות הלכה למעשה בפעילויות הוראה – למידה , במרכזי פסג"ה, בתהליכי הפיתוח המקצועי בהם הם שותפים.
תגובה 1:
הארת את הקשיים שעליהם דיברו במאמר באור עבודתנו במרכזי הפסג"ה. למרות שיש מנחי הרואים את הלמידה המתוקשבת כמעמסה נוספת על שגרת עבודתם, אין ספק שתפקידנו הוא להאיר את היתרונות הגלומים בניהול למידה כזו אם כתוספת ואם כתחליף למפגשי הכיתה.
הוסף רשומת תגובה