במאמר שכתב Beaudin (1999) "להחזיר את הדיונים הא- סינכרוניים לנושא" (Keeping Online Asynchronous Discussions on Topic), הוא בודק על אילו טכניקות ממליצים מנחים המלמדים בלמידה מקוונת א- סינכרונית, על מנת למנוע את סטיית הדיון מהנושא המקורי. מטרת המחקר היא לזהות את הטכניקות השונות המומלצות הנמצאות בשימוש של ידי המנחים המקוונים. כל זאת, על מנת לשמור את התמקדות של לומדים מקוונים בנושאי הדיון בזמן דיונים א- סינכרוניים ולזהות אילו פקטורים משפיעים על הבחירה.
תוצאות המחקר הראו כי מנחים מקוונים דירגו את ארבעת הטכניקות הבאות לפי סדרן:
1. יש לעצב שאלות בקפידה על מנת להפיק דיון ממוקד נושא.
2. לספק קווים מנחים על מנת לעזור ללומדים להכין תגובות ממוקדות נושא.
3. לנסח מחדש את השאלה המקורית כאשר התגובות פונות לכיוונים שגויים.
4. לספק סיכומי דיון על בסיס קבוע.
יש לציין כי מחקר זה מחזק עקרונות ופרקטיקות שבהם משתמשים בכיתות פנים אל פנים על מנת שהדיונים יישארו ממוקדי נושא.המחבר כותב כי דבר זה צריך לשמש כתזכורת לכך שעיצוב הוראתי טוב הוא הכרחי בין אם במדיום מקוון ובין אם במדיום מסורתי. לעניות דעתי, על כך אין עוררין.
מאמר זה פורסם לפני כמעט עשור ועדיין יש רבים שימצאו שימוש ולא יבקרו את המסר העולה מתוך המאמר - והוא שדיונים לימודיים חייבים להשאר במסלול שנקבע מראש ואין לסטות מהם על מנת שלא להגיע לנושא אחר חלילה, או למקום שאותו אין המורה המוביל ובעל הידע מכיר.
בגישה כזו יש התעלמות מלמידה דיאלוגית האמורה להוביל למחוזות עלומים ומעניינים, מחשיבה יצירתית ואסוציאטיבית ומהתייחסות גמישה אל ההוראה.
נראה כי המחבר מתעלם ממצב אפשרי המתרחש לעיתים קרובות והוא, הובלת הדיון על ידי סטודנט שנוכחותו ההוראתית היא זו שמוליכה את השיח ומנווטת אותו.
בולט לעין כי המאמר נכתב עוד לפני עידן הווב 2.0, אך עדיין, כפי שציינתי, הוא יכול להיות שימושי לדיונים מקוונים על ידי מרצים ומנחים שגישתם ההוראתית הכללית מסורתית.
אריאלה לונברג
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה