למידה מקוונת בפדגוגיה עדכנית

התפתחויות טכנולוגיות מציעות כיום למסגרות חינוכיות אפשרויות חדשות לתהליכי למידה ייחודיים. תהליכים אלה מתבססים באופן טבעי על גישות פדגוגיות עדכניות, שכולנו האמנו בחשיבותם בעשורים האחרונים, כדוגמת: למידה דיאלוגית, למידה הבנייתית, למידה שיתופית, למידה אינטגרטיבית .
סביבות הלמידה המתוקשבות מציבות אתגרים של יצירת ידע חדש תוך מיזוג תודעות וחשיבה משותפת, המשתקפים הן בתהליך והן בתוצר. למידה מסוג זה מעלה שאלות חשובות, שהמחקר כיום עסוק בהן מאד. לדוגמה: כיצד ניתן להעריך את תרומת היחיד בתוצרי הלמידה השיתופית?
בבלוג שיתופי זה נעלה סוגיות, שאלות ודילמות שיש לתת עליהן את הדעת בהקשר לפיתוח מקצועי מתוקשב בהשתלמויות המתקיימות במרכזי פסג"ה, תוך התייחסות לעובדי ההוראה כלומדים מבוגרים בעלי מאפיינים ייחודיים (אנדרגוגיה). בתהליכי כתיבת המאמרונים (פוסטים) והתגובות לעמיתים נבנה תובנות מקצועיות הנשענות על ההתנסויות שלנו בשדה ועל ידע חדש מתוך מאמרים מקצועיים.
בברכת דיון פורה גילה וליזי

יום שישי, 29 בפברואר 2008

תצטרף למועדון ( הגששים, למי שלא זיהה)

תמר ענבל שמיר ויעל קלי מדברות במאמרן "הוראה מתוקשבת - דרך חיים או מעמסה למורה?" משנת 2007 על שתי קבוצות מורים- מורים מתחילים בתחום התקשוב ומורים מובילים ועל יחסם לתחום התקשוב כדרך למידה בבית הספר.
במאמרן סוקרות החוקרות מחקרים המתייחסים לכך שהכשרה שתעודד הוראה בגישה קונסטרוקטיביסטית חברתית תאפשר ליישם תרבות תקשוב המנצלת את המשאב של תלמידים עמיתים.
עוד מציגות החוקרות מחקרים המתייחסים לשימוש מושכל בתקשוב בהוראה כעשוי לתמוך בלמידה משמעותית ולהוות מנוף להתמודדות המורה עם נושאים דידקטיים, תוכניים וארגוניים.
הן מצטטות את פרו' סלומון המתייחס לטכנולוגיה ככלים שיעמדו לשירות הפדגוגיה ועל כך שהטכנולוגיה תאפשר נגישות למידע , תספק כלים אינטראקטיביים ושיתופים ( בעיקר עכשיו בעידן ה- WEB 2.0- הערה שלנו)
לאחר בדיקה בשטח של שתי קבוצות המורים הגיעו החוקרות למסקנות ששתי קבוצות המורים חשבו על המחשב ככלי חשוב לשיפור ההוראה , מתחבר לעולם הלומדים, מאפשר למידה מתוך הנאה
(ואנחנו מוסיפות גם הנעה) והרחבת עולם ההוראה. לסיכום החוקרות טוענות שהאתגר העומד בפנינו הוא למצוא דרכים להתערבות בית ספרית שתסייע למורים מן השורה לאמץ את הגישה הדיאלוגית/ שיתופית לתקשוב, שתאפשר להם להתפתח למובילי תקשוב שיחדירו תרבות הוראה המנצלת טוב יותר את הפוטנציאל העצום הגלום בתקשוב.
ואני רוצה להתייחס לכך מההיבט שלי כרכזת תקשוב בשתי פסגות.
אם אנחנו נשכיל לשתף פעולה בצורה המירבית עם מפקחות התקשוב ועם מובילי התקשוב בערים שנמצאים בפריסה הגיאוגרפית של הפסג"ה, נוכל למקצע את המורים שלנו ביחד בתחומי התקשוב.
אני מדברת מתוך ניסיון אישי, שכן אני תפקדתי במשך מספר שנים שני התפקידים במקביל ויצאתי נשכרת כמו גם המורים שהנחתי.
חשוב לשלב תקשוב בכל השתלמות בפסג"ה. כוונתי בשילוב תקשוב היא לא שהמרצה יראה מצגת, אלא שילוב איש תקשוב שיחשוף אותם לרעיונות להפעלת התלמידים בעזרת המחשב בכיתות או לאחר שעות הלימודים.
ההשתלמויות צריכות להיבנות כהתנסות של המורים בתהליכים אותם ילמדו אחר כך בכיתה. לא להראות להם כלים ותהליכים, אלא שהם בעצמם יעברו התהליך כלומדים. שוב מתוך ניסיון כאשר אתה עובר תהליך לימוד בעצמך, אתה חווה את ההצלחות והקשיים ומהם לומד כיצד להעביר אותם לתלמידים בכיתה.
אנחנו נמצאים כעת בתקופה בה המורים מתחילים לקבל מחשבים ניידים,שאמורים לשמש אותם בתהליכי ההוראה למידה שלהם בכיתות, ואין זמן יותר טוב מזה.
צריך לחושב כיצד מרכזי הפסג"ה נערכים לסייע בהטמעת תרבות העבודה הזו בבתי הספר.
אשמח לשמוע אם למישהו מאזור הדרום ( שם כבר המורים קיבלו מחשבים) יספר לנו על נסיונו ועל ההתנסויות שלו בתהליך.
נראה לי שתפקידנו בן היתר להכשיר את המורים וליישר קו עד כמה שאפשר גם עם המורים המתחילים כפי שהם מוגדרים במאמר. לא כולם עושים זאת בשל חוסר זמן או רצון מעבר לשעות הלימודים בפועל . חלקם עושים זאת בשל פחד להודות בחוסר הידע שלהם. ועל כך עלינו לעבוד איתם.
צריך לסייע למורים בהכנת משימות מתוקשבות שישלבו משימות ברמת חשיבה גבוהה.
ולסיכום אני, כמובן, רואה את תרבות התקשוב כחלק מתהליך ההוראה ולא כמעמסה.

רונית נחמיה

אין תגובות: