למידה מקוונת בפדגוגיה עדכנית

התפתחויות טכנולוגיות מציעות כיום למסגרות חינוכיות אפשרויות חדשות לתהליכי למידה ייחודיים. תהליכים אלה מתבססים באופן טבעי על גישות פדגוגיות עדכניות, שכולנו האמנו בחשיבותם בעשורים האחרונים, כדוגמת: למידה דיאלוגית, למידה הבנייתית, למידה שיתופית, למידה אינטגרטיבית .
סביבות הלמידה המתוקשבות מציבות אתגרים של יצירת ידע חדש תוך מיזוג תודעות וחשיבה משותפת, המשתקפים הן בתהליך והן בתוצר. למידה מסוג זה מעלה שאלות חשובות, שהמחקר כיום עסוק בהן מאד. לדוגמה: כיצד ניתן להעריך את תרומת היחיד בתוצרי הלמידה השיתופית?
בבלוג שיתופי זה נעלה סוגיות, שאלות ודילמות שיש לתת עליהן את הדעת בהקשר לפיתוח מקצועי מתוקשב בהשתלמויות המתקיימות במרכזי פסג"ה, תוך התייחסות לעובדי ההוראה כלומדים מבוגרים בעלי מאפיינים ייחודיים (אנדרגוגיה). בתהליכי כתיבת המאמרונים (פוסטים) והתגובות לעמיתים נבנה תובנות מקצועיות הנשענות על ההתנסויות שלנו בשדה ועל ידע חדש מתוך מאמרים מקצועיים.
בברכת דיון פורה גילה וליזי

יום רביעי, 20 בפברואר 2008

הדרך ארוכה היא ורבת קושי ? אתגר ?...ליצירת קבוצות דיון איכותיות

במאמר זה נעסוק בקשר שבין המטרה המוצבת של מוביל הקבוצה לבן סוג קבוצת הדיון אותה הוא מוביל
המוביל מעוניין ליצור בהשתלמות קבוצת תמיכה וייעוץ ומצד שני לקדם תהליכי למידה סביב תחום דעת מוגדר.
הטענה- מוביל צריך להיות מומחה הן בתחום הדעת והן בממדים החברתיים רגשיים והרפלקטיביים על מנת להוביל קבוצה מובנית העונה על כל הקריטריונים.
בתהליך הטמעת דרך העבודה אנחנו צריכים לבחור במה נתחיל כדי להתקדם בכל פעם בצעד קטן.

המחקר עוסק בהשפעה של סוג קבוצת הדיון על איכות הדיון – ע"פ 3 מימדים:
מבנה תוכן ותהליך (מת"ת).
נוכחויות משתתפים: קוגניטיבית תכנית, חברתית רגשית, רפלקטיבית.
תהליכי הנחיה – מורכב מ 4 פרמטרים – נוכחית הוראתית, חברתית רגשית קוגניטיבית ורפלקטיבית הערכתית.
שלושה סוגים של קבוצת דיון:
קבוצת דיון פתוחה – מיועדת להעברת והבהרת ידע או מידע הקשור ללמידה.
קבוצת דיון חצי פתוחה – מעלה לדיון נושא לימודי, שאלה, דילמה המוגדרים מראש.
קבוצת דיון מובנית – מכוונת למשימה לימודית מוגדרת לעיתים שיתופית.

ממצאי המחקר מעלים – כי בקבוצת דיון מובנית איכות הדיון על מרכיביו היא הגבוהה ביותר.
ובהתאמה בקבוצת הדיון הפתוחה איכות הדיון היא הנמוכה ביותר.

תפקיד המנחה בקבוצות הדיון משמעותי ביותר לקידום איכות הדיון, ככל שמגוון הנוכחויות של המנחה יהיו ברמה גבוהה יותר איכות הדיון תשתפר :
נוכחות הוראתית – ארגון ההוראה וניהולה,
נוכחות חברתית רגשית- ניהול מכוון של תקשורתיות חיובית,
נוכחות קוגניטיבית – שימוש מכוון במיומנויות חשיבה מסדר גבוה,
נוכחות רפלקטיבית הערכתית – משלבת בן הערכה עצמית להערכת המשתתף והקבוצה בהקשר לתהליך הלמידה- הוראה.

יש מובילים שנקודות החוזק שלהם שונות – חלקם מומחים בתחום הידע (התחום הקוגניטיבי), חלקם חזקים במיומנויות חברתיות רגשיות.
נקודות החוזק של המובילים השונים מהוות נקודת מוצא להתנהלות קבוצת הדיון.
מנקודה זו ניתן לחזק את הקיים ולקדם את מיומנויות ההנחיה החסרות

שתי דוגמאות לטיפוסי מובילים המצויים בקמפוס שלנו-

קורס חט"צ – נקודות החוזק של המובילה הן חברתיות רגשיות, היא מתייחסת עניינית לכל משתלם, נותנת חיזוקים לכותבים השונים ומעודדת אותם לספר מניסיונם בשדה, ניכר כי המטרה לאורה היא פועלת היא בניית קבוצת למידה תומכת ומייעצת.
כתוצאה מדרך הנחייתה ישנה למידת עמיתים הנובעת מניסיון וכן נוצרת אוירה של שיתוף ופרגון הדדי בן המשתלמים.
אופי קבוצת הדיון חצי פתוח המנחה מעלה לדיון נושאים לימודיים אבל אינה קושרת אותם לידע קונקרטי תיאורטי שנלמד במסגרת הקורס. בקבוצת הדיון אין הפניות לידע אקדמי.

קורס למורי הכימיה – קבוצת הדיון מובנית המשתלמים עוסקים בנושא לימודי מוגדר, מקבלים משימה מוגדרת לעיתים שיתופית, המוביל נמצא בשבילם מאיר ומעיר, שואל שאלות המכוונות לרמת חשיבה מסדר גבוהה, מקדם את איכות הלמידה, ממקד את הדיון בתוכן אחד עושה שימוש בחומר לימודי רלוונטי ומפנה למקורות מידע נוספים., ההודעות בדיון ענייניות ומכוונות לתוצר שיתופי מסכם לאחר מכן נאסף התוצר בתקייה נפרדת לשימוש המשתלמים.

כיצד ניתן לקדם כל אחד מטיפוסי המנחים על מנת להגיע לדיון איכותי אופטימאלי?
האם אופי הדיון אינו נובע ממטרות שונות של מובילים שונים ?
כיצד מתמודדים עם משתלמים המתקשים לפעול בסביבה וירטואלית?
מס' פתרונות: לערוך שיעור וירטואלי במעבדת מחשבים בתיווך המוביל.
עבודה בזוגות.
להיפגש עם הקבוצה לפני המפגש הוירטואלית, לעשות חזרה גנראלית........


כתבו: לבנת גלמן
חגית סמואל

אין תגובות: