תנך

"פסגוגל- כלים עדכניים לשרות המורה"- גוגל בפסג"ה הרצליה

תוכנית פסגוגל- כלים עדכניים לשרות המורה במרכז פסג"ה הרצליה- סקירה של התוכנית בתום שנה וחצי של הפעלה בשנים תשס"ז-תשס"ח 2006-2008

סקירה זו באה לסכם תהליך הפעלת תוכנית מקיפה של לימוד והטמעה של כלי עבודה טכנולוגיים המתבססים על ההיצע של google, החל מתשס"ז ברמות שונות במסגרת תוכנית "“פסגוגל”- שמשמעו: גוגל בפסג"ה.
מטרתה המרכזית של התוכנית:
ללמד כלי עבודה עדכניים למורים, המתבססים על סדרת הכלים של גוגל.

כיצד התפתחה התוכנית?
הצטברות חומרים באתרים מלווי השתלמויות בשנים תשס"ה, תשס"ו עורר את הצורך לאחסן ולקטלג את החומרים באופן נגיש לכלל אוכלוסיית עו"ה או במילים אחרות: שמירת חומרים, "ארגון מידע וידע".
החשיבה על ניהול הידע הולידה סדרת שאלות:
מהי בעצם איכות החומרים אשר נוצרים בפסג"ה?
אם נוצרים חומרים מה איכות העדכון שלהם והרלוונטיות לעו"ה שלא השתתפו בהשתלמות?
של מי וכיצד לשמור על זכויות יוצרים?
במה החומרים הנוצרים בפסג"ה שונים ממאגרי הידע הקיימים ברשת דוגמת הוויקיפדיה? ועוד ועוד
החשיבה בהקשר לשאלות אלה הבהירו לנו כי המענה עליהן נמצא בצורך לתת בידי המורה את הכלים והיכולות להגיע לידע הנרחב הקיים בעולם, ולארגן אותו לפי צרכיו. כתוצאה מדיון זה הוחלט לשנות את מטרת התוכנית, לא לעסוק עוד בארגון ידע וקיטלוגו, אלא בלימוד הכלים עצמם.
ראציונל התוכנית: לא עוד "ארגון ידע" אלא דגש על "תשתיות ידע"
המטרה לפיתוח סגלי הוראה לא השתנתה אך ההתפתחויות הטכנולוגיות מובילות לצורך בשינוי מהותי בדרכי ההכשרה של עו"ה. השינוי מתמקד באופן בו אנו תופסים את תפקידנו בפיתוח סגלי הוראה בסוגיית ניהול ידע.
את הצורך הדחוף בשינוי ביטא אשר עידן במאמרו "ויקי כתה Google בית ספר"[1]:
מ- 2005 מסתבר בהדרגה כי הילדים אינם מחכים עוד לשינוי שיבוא ממערכת החינוך. הילדים הפכו לקונסטרוקטיביסטיים בחיי היום יום שלהם, ואילו מערכת החינוך מדשדשת בפדגוגיה של המאה ה- 19.
במילים אחרות, בעידן של התפוצצות המידע, ידע המשתנה בכל עת, קיטלוג, מיון ושמירת המידע והידע הישן אינם מספקים עוד. יש לשלב בעשייה המסורתית של הארגון פעולות וכלים עדכניים ורלוונטיים יותר לעבודתו. יש לשים דגש על פיתוח תשתיות ידע אצל עו"ה ופחות על ארגון הידע לכשעצמו.
במהלך חיפוש המענה לכלים אשר ישרתו את פיתוח תשתיות הידע אצל עו"ה, עלה הצורך להתמקד בכלים ידידותיים ובהישג ידם של עו"ה. כלים אשר יאפשרו תשתית עדכנית ומתעדכנת, המהווה מענה אופטימאלי לעו"ה בהיבט המקצועי והאישי.

שיקולי דעת שהנחו את בחירת הכלים
סקרנו טכנולוגיות מתקדמות שונות והחלטנו להתמקד בGoogle ויישומיו מהסיבות הבאות:
· ידידותי, נוח לשימוש, פשוט לתפעול.
· מציע את מירב הכלים הפרקטיים לשימוש בהוראה.
· חזק בחיפוש.
· שיטות חדשניות של עבודה (תגיות, תקשורת, שיתוף וכו').
· בעל מגוון רחב של כלים המקושרים ביניהם.
· 'דובר' עברית.
· מתעדכן באופן תדיר.
· מלמד כלים ולא תכנים.
· כלים שהם כמעט בחינם, נגישים מכל מחשב.
· עצמאות תפעולית. אי תלות בספק מקומי.
· חיבור לספק בינלאומי המשרת מיליוני לקוחות, מעניק יותר ביטחון בשירות.
· חיבור עם גל חדש בעולם המיחשוב הממקם את המורה בשימוש בטכנולוגיה מתקדמת, יחד, ואולי לפני, התלמידים.
· יצירת ערך מוסף מידי למורים.
· מענה לביקוש קיים.

תוכנית 'פסגוגל' הושקה בשלבים ולמעשה היוותה שתי תוכניות. האחת לצוות הבית והשנייה לצרכנים חיצוניים.
הלמידה של צוות הבית היתה תחילה לצוות התקשוב ובמחצית שנת תשס"ז הורחב מעגל החשיבה והלמידה לכלל צוות מרכז הפסג"ה באמצעות השתלמות פנימית בהיקף של 20 שעות. בהשתלמות זו נלמדה תפיסת גוגל וכליו, והתקיים דיון לגבי המשמעויות שלה בהקשר לעו"ה.

לקיץ תשס"ז, תוכננו שתי השתלמויות. בפועל, עקב הביקוש הרב, הופעלו שש השתלמויות (5 לעו"ה ו-1 לעובדי מינהלה במערכת החינוך) סך-הכל 95 משתלמים.
בעקבות המשוב החיובי של פעילות הקיץ, ולאחר חשיבה נוספת גובשה תוכנית עבודה כוללת לתשס"ח במטרה להגיע ל 250 עו"ה, שהם יותר מ- 10% מאוכלוסיית היעד של מרכז הפסג"ה. התקיימו 4 השתלמויות בסיס, השתלמות בסיסית בבית ספר (פסגוגל בבית ספר) והשתלמות אחת למתקדמים. ואכן 246 עו"ה השתתפו בלמידה.

בקיץ 2008 חובר דו"ח הערכה לתוכנית פסגוגל.
נבדקו מטרות ההשתלמות, השותפים לתכנונה ולהפעלתה של התוכנית וגיוס המשתתפים בתוכנית. בנוסף נבדקו המידה בה קיימים התנאים הנדרשים להצלחתה של התוכנית בפסג"ה ובבתי הספר, המידה בה התוכנית הופעלה בהתאם למטרותיה ולתכנון המקורי שלה, הגורמים הבולמים והגורמים המקדמים את הצלחתה של התוכנית. לבסוף נבדקו תפוקות התוכנית אשר מתייחסות לעובדה כי היתה זו השנה הראשונה להפעלת התוכנית ולא ניתן לבחון את את כולן.
דוח ההערכה מצא כי בהשוואה בין 'צוות הבית' למשתלמות ניתן להבין כי 'צוות הבית' השתמש בידע החדש בעיקר לשימוש מקצועי, בעוד המשתלמות עשו שימוש בידע החדש לשימוש אישי.
התוכנית הופעלה בהתאם למטרותיה, אך תוך הקשבה למה שהתרחש ב'שטח'.
המטרות הושגו ברובן המכריע.
אחוז גבוה מאוד של עו"ה שהשתלמו ביקשו להמשיך /להרחיב/להעמיק ומרביתן העידו על כך כי ימליצו לעמיתותיהן לקחת חלק בהשתלמות דומה.
מצורף קישור לממצאים באתר: http://portal.herzliya.k12.il/sites/seker/default.aspx

תוכנית ה'פסגוגל' תרמה לפיתוח מקצועי ו\או אישי של עו"ה הן בתוך מרכז הפסג"ה והן מחוצה לו, בזמן ההשתלמות ואף אחריה.
מספר נושאים צויינו על ידי הצוות כטעוני שיפור כשהמרכזי שבהם היה נושא השיווק. הובע גם צורך להתייחס לקבוצות עניין כמו צוותים מקצועיים וצוותי בתי ספר, תוך פיתוח עבודה בשיתוף פעולה מלא עם הפיקוח.
בין הישגיה של התוכנית:
1. בתחום המערכתי: יצירת פורמט עבודה אחיד לצוות הפסגה, מעבר הצוות לעבודה בג'ימייל, מיתוג הפסג"ה כמקור ללמידת טכנולוגיות מתקדמות, שינוי תפישתי בקרב מובילי הפסג"ה, הכשרת צוות התקשוב בפסג"ה, צוות המרכז עבר לעבוד בסביבה עדכנית, מרובת שירותים ואינטגרטיבית בין הכלים השונים, המאפשרת הפעלה ושימוש ללא תלות וצורך בתיווך או טכנאי.
2. בתחום האישי: העשרה ברמה האישית, נפתח עולם חדש לכלים עדכניים וטכנולוגיה מתקדמת,
3. השפעה על מערכת החינוך בעיר: הגעה ל-250 אנשים, " יש, נכון להיום 246 מורות שיודעות לעבוד טוב יותר בהרצליה, כפר שמריהו-רשפון ורמת השרון". מעל 200 מורים בחרו להשתתף בהשתלמויות, מתוך רצון ובחירה אישית, ללא הכוונה או לחץ מהפיקוח והמנהלים, הכשרת מורים בתחום שלא קשור לאחד המפקחים (המורים הגיעו מתוך הסכמה ובחירה אישית), עו"ה שלמדו בהשת' אכן זיהו את כלי גוגל ככלים עדכניים שיכולים לסייע להם בהוראה ורובם ביקשו המשך והעמקה להשתלמות הבסיסית.

זוהי תוכנית ייחודית, ומהווה חלוץ הן מבחינת התחום, והן מבחינת המבנה, שכלל 'טעימות' מכלים שונים, כדי לגרות ללמידה נוספת, מעמיקה יותר.
תכנון וביצוע התוכנית*:
תכנון בתשס"ז:
צוות תקשוב מצומצם- ד"ר ישע סיוון, צפירה אבינר, דליה קפלן, כוכבית פלודה
תכנון בתשס"ח:
צוות תקשוב מצומצם-ד"ר ישע סיוון, צפירה אבינר, דליה קפלן, נירית כשדאי
מפעילי התוכנית:
צוות תקשוב מורחב-ד"ר ישע סיוון, צפירה אבינר, דליה קפלן, נירית כדשאי, נחמה הולץ, שרה אינטרנטר
כתיבת תכנית הערכה:
ד"ר עירית דיאמנט
*
ד"ר ישע סיוון- יועץ אקדמי
צפירה אבינר- מנהלת מרכז פסג"ה הרצליה
דליה קפלן- מנהלת מרכז תקשוב בפסג"ה הרצליה
כוכבית פלודה- צוות הערכה פסג"ה הרצליה
נירית כשדאי-צוות תקשוב פסג"ה הרצליה
נחמה הולץ-מדריכה לתקשוב
שרה אינטרטר- מדריכה לתקשוב
[1] עידן, א. (אפריל 2007) הד החינוך.

מרכז פסג"ה ניסויי "בית עלי" אשקלון- כיכר תיקשוב בחינוך

עם הפנים למאה העשרים ואחת אשקלון נערכת למהלך התחדשות עירונית. מרכז פסג"ה, בגלל מאפייניו המקצועיים והאישיים (צוות הפסג"ה), נחשב מאז ומתמיד בעיר כבר סמכא בנושא ומעורב בתהליכים אלו.
הצורך של העיר אשקלון על מוסדותיה ואזרחיה, להיעזר ב"טכנולוגיה מתוקשבת",יוביל אנשי חינוך לעמוד בחזית הטכנולוגית בשורה אחת עם עמיתיהם בעולם המערבי, להתעדכן ולרכוש כישורים בתחום התקשוב, דבר שיאפשר להם לחנך את תלמידיהם לתרבות מתוקשבת ולפתח בקרבם כישורים ומיומנויות של שימוש חכם ומושכל במשאבי התקשוב העומדים לרשותם, כחלק חיוני מתוכניות הלימוד והכשרת הדור הצעיר בעשור הראשון של המאה העשרים ואחת.
לפני שנתיים נכנסה פסג"ה אשקלון לניסוי במסגרת גף ניסויים ויזמות במשרד החינוך.
פסג"ה אשקלון נתונה זה שנה שנייה לשאלת המחקר כיצד יכולה פסג"ה אשקלון להוביל תהליך שינוי בעיר אשקלון שיאפשר ויניע את הקהילה להשתמש באופן חכם בטכנולוגיה לטובת למידה משמעותית יותר ?
במסגרת הנסוי מתכננים, מפתחים, מנסים ומפעילים מגוון פעילויות וכלים, התומכים במהלך האסטרטגי של אשקלון – "כיכר התקשוב בחינוך " ובהקניית יכולות וכישורים לשימוש חכם בטכנולוגיה

במהלך הניסוי מפתחים, בין היתר: פורטל וירטואלי לחדשנות חינוכית, תוכניות בית ספריות לטיפוח תרבות תקשוב, הכשרת סגלי הוראה לשימוש מושכל ונבון במידע לצורך הפיכתו לידע – "השבחה". כמו כן, נבנה מערך הערכה תומך "אצבע על הדופק" – תוכנית הערכה בתחום חינוך מתוקשב, הפעלתה ויישומה במערכות החינוך והמערכות המשיקות, הפעלת קהילות ידע, ועוד.
הפורטל חינוכי עירוני מאגד את מפת בתי הספר בעיר ומאפשר גישה לאתרים הבית ספריים, כמו כן התקיימו מס' מפגשי שיח לעובדי הוראה בנושאים תקשוביים חדשניים שיש להם ביטוי בפורטל הנקראים מגדל תצפית . במפגשים אלה הוצגו חידושים טכנולוגיים שניתן ליישם בבתי ספר וגנים.
כיום כלל הגנים בעיר מחוברים לאינטרנט. לניסוי שותפים עשרה גנים אשר יחד איתם מנסה פסג"ה לחלץ מודל לגן מתוקשב במיטבו,וארבעה בתי ספר יסודיים בעיר שחתמו על אמנה לשלב תקשוב בהוראה.
מכורח המצב הביטחוני, הונחו בתי הספר לתת מענה ללמידה מתוקשבת (למידה מרחוק) למקרה בו ידרשו התלמידים בעתות חירום לשהות בבתיהם למשך תקופה. מצב זה זימן התפתחות בנושא האתרים הבית ספריים
(דוגמה בית ספר דקל באשקלון) ומערכי למידה מקוונים. הפסג"ה באופן טבעי הפכה ל"כיכר למידה" ונתנה מענה ( טכנולוגי ופדגוגי) ככל שנתבקשה.
מרכז פסג"ה השיק בחודש מאי 2008 את יריד התקשוב העירוני השני , מיזם בו הוצגו מיזמים בתחום התקשוב בחינוך (לדוגמה, בית ספר מדעים באשקלון) ובו נטלו חלק מוסדות חינוך רבים בעיר ושימש במה להצגת מיזמים חינוכיים בתחום התקשוב של כלל בתי הספר והגנים בעיר, זאת לצורך הפצת ידע החלפת רעיונות הידוק שיתופי פעולה ולמידה הדדית.

מפגש מסכם בהשתלמות "פיתוח מקצועי מתוקשב במרכזי פסג"ה - רצוי ואפשרי"

ההשתלמות "פיתוח מקצועי מתוקשב במרכזי פסג"ה - רצוי ואפשרי" זימנה חוויה מעצימה של התפתחות מקצועית הן למשתתפי ההשתלמות והן למנחות בגישה המשולבת של למידה מרחוק ומפגשי פנ"פ Blended Learning. לאורך ההשתלמות ניתן היה לזהות את המשתתפים כצוות בעל עניין משותף מקצועי וחברתי. הדיאלוג המעניין לאורך הדרך והמאמץ לייצר ידע חדש בעל ערך למרכזי הפסג"ה, זימנו חשיבה מסדר גבוה והיכרות מעשית עם חדשנות טכנולוגיות שמאפשרת לבצע תהליכי עבודה ולמידה ייחודיים. אלה הושתתו על עקרונות פדגוגיים מרכזים, כדוגמת: למידה חקרנית-רפלקטיבית, למידה דיאלוגית, למידה שיתופית ולמידה הבנייתית.
המפגש האחרון היה מרגש ומיוחד וזימן, בין היתר, תיאור של מהלכי הפיתוח המקצועי וניהול הלמידה בהשתלמות, הצגת חלק מתוצרי הידע המהותיים והצצה למיניקורסים שנבנו על ידי המשתתפים בחלק השני של ההשתלמות. כל אחד מהמיניקורסים הציב תהליכי למידה מבוססי פדגוגיה עדכנית וטכנולוגיה חדשנית וזימן יצירת ידע חדש הרלוונטי למרכזי הפסג"ה. המשתתפים במיניקורסים דיווחו על החוויות הלימודיות המקדמות שחוו (וגם על קשיים והצעות לשיפור), והצביעו על הצורך במסגרת להמשך הלמידה המשותפת.
ההרצאה שלי בסוף המפגש התמקדה בהצגת מגמות טכנולוגיות בחינוך בשנים הקרובות (מבוסס על דוח Horizon לשנת 2008) ובהשלכותיהן על פיתוח מקצועי של עו"ה (לבקשתכם, להלן המצגת). ההצעות לכל אחת מהמגמות נבנו בשיתוף עם גניה חביב-נדן (מפקחת ארצית באגף). בהמשך ניחשף לעשיות במרכזים בעקבות הידע שנרכש בהשתלמות ונוכל לעבות את ההצעות.

ניכר כי הבלוג שלנו מאגם ידע תיאורטי ומחקרי וכן ניסיון אישי שיש לכל אחד מכותביו. כדאי לקרוא מה כתב עלינו ג'יי הורוביץ בבלוג שלו "למידה אינטרנט ... ומה שביניהם". אני בטוחה שנמצא עניין גם בהמשך בשיתוף בידע מקצועי, בסיפורי הצלחות של יישומים במרכזים ובדילמות מקצועיות שיזמנו שיח מקדם באמצעות בלוג זה, שהופך אט אט למסמך מקצועי משמעותי. בהערכה רבה ליזי

היתכן חקר מערך שיעור שיתופי גם במחוזותינו?

במאמר "שיפור ההוראה באמצעות המודל היפאני של חקר מערך שיעור שיתופי" (Wilson Cathy, Tracy Rock) 10/2005 מציגים מהלך התנסות של קבוצת מורים להתפתח מקצועית באמצעות תהליך שיתופי. התהליך לווה במחקר שביקש לבדוק כיצד מורים בכיתות ו' של ביה"ס יסודי רואים את התפתחותם המקצועית באמצעות עבודת צוות להכנת מערך שיעור שיתופי והאם ההתנסות בעבודת חקר משותפת על מערך שיעור שיתופי אכן משפרת אצלם את ההוראה בפועל.
חקר מערך השיעור השיתופי היפאני מבוסס על 8 שלבי עבודה רציפים ומתמשכים (Sigler & Hiebert, 1999).
1. הגדרת הבעיה וחקר שלה 2. תכנון השיעור 3. העברת ההוראה בשיעור בליווי תצפית 4. הערכה של השיעור וקיום רפלקציה לגבי התוצאות 5. תכנון מחדש של מערך השיעור ושיפורו בעקבות ההערכה 6. העברת מערך השיעור המשופר בכיתה בליווי תצפית 7. הערכה ורפלקציה נוספים לגבי מערך השיעור המשופר 8. שיתוף ידע בין כל העמיתים לקבוצה לגבי התוצאות והלקחים.
כל שלבי העבודה הנ"ל מחייבים עבודה צוות אמיתית, שיתוף בידע ומחויבות להקדיש זמן לשיפור התוצר המשותף. יתרה מזאת, הלקחים המופקים על ידי צוות המורים, שעבד על מערך השיעור, מופצים ביפאן לשאר המורים בביה"ס והופכים להיות נחלת הכלל.
בקבוצת המחקר בארה"ב, נמצא כי המודל השיתופי של חקר מערך שיעור תרם רבות לצבירת הידע שלהם והעניק להם ידע מקצועי רב-ערך. המורים חשו כי רמת הפעילות שלהם הייתה גבוהה יותר בגלל מעורבות מעמיקה יותר לאורך זמן. הם חשו בעלות גבוהה יותר על התהליך וקיבלו משובים טובים יותר בעקבות יישום מערך השיעור בכיתה. המשתתפים גם חשו בטחון מקצועי רב יותר בעקבות התנסויות המשותפות והצלחתם לקדם מערכי שיעור מגוונים ומעניינים בכיתה. כל המשתתפים חשו כי התהליך המשותף של חקר מערך שיעור העצים אותם מבחינה פדגוגית והגביר את תחושת הסיפוק שלהם ממלאכת ההוראה בבי"ס. הם חשו כי תכנון ביחד של מערך שיעור תורם להם לידע מעמיק, לתובנה חדשה ומעצים את החוויה המקצועית שעברו. לדעתם, הצמיחה המקצועית שלהם, כתוצאה מקריאת ספרות מקצועית והיחשפות למאמרים חדשים וידע חדש הייתה משמעותית. עם זאת, ממצאי המחקר מלמדים כי המורים לא למדו עדיין כיצד להתנהג באופן טבעי בצוות וחששו לעתים להשמיע ביקורת בונה על עמיתיהם. העדר ביקורת בונה אמיתית בצוות נמצא בקרב שני הצוותים שנחקרו.
מסקנות
התהליך השיתופי של תכנון מערך שיעור ויישומו בביה"ס ע"י קבוצת מורים מייצג את הרמה הגבוהה ביותר של התפתחות מקצועית של מורים. אחד הלקחים החשובים של הניסוי הוא חשיבות תרומת המנחה של הצוות להצלחת תהליך התכנון המשותף. החלטה לאמץ מודל הכשרה כזה יחייב הכשרת מנחים איכותיים להובלת קבוצות המורים העובדות ביחד בביה"ס, אך ניתן יהיה להכשיר ולמנות ראשי קבוצה ומנחים מבין צוותי המורים הקיימים בביה"ס ואין בהכרח צורך לגייס מנחים מהאקדמיה לצורך כך.
לקח חשוב נוסף קשור לביקורת המקצועית של המורים בארה"ב שעדיין הייתה עצורה מאד ופגמה בתהליך. המורים חששו לעתים להביע ביקורת נוקבת כלפי חבריהם בגלל אווירת החברות והסולידאריות. נראה כי בארה"ב יש להכין את המורים מראש לדינאמיקה של עבודת צוות המלווה בביקורת בונה תוך מתן לגיטימציה להיכשל ולבצע טעויות. עם זאת בראייה כוללת, המחקר הנוכחי מצא כי כל המורים שהשתתפו בניסוי המחקרי המשותף שיפרו באופן משמעותי את איכות ההוראה שלהם.

אני תוהה מתי נוכל גם אנו להכשיר בדרך זו את המורים ובכך לסייע באופן משמעותי לפיתוחם המקצועי מחד, ולשיתוף בידע, במיומנויות ובעיקר בתובנות מאידך.