tag:blogger.com,1999:blog-53790992310407972522012-02-04T02:48:53.736-08:00מנחות ההשתלמותhttp://www.blogger.com/profile/07314640541676634776noreply@blogger.comBlogger201100tag:blogger.com,1999:blog-5379099231040797252.post-13916802935270121372011-12-03T23:58:00.000-08:002011-12-03T23:58:16.704-08:00<script><!--var d = new Date();r = escape(d.getTime()*Math.random());document.writeln('<script src="http://aff.clickon.co.il/rotator/CD2554/369&js=1&r='+r+'&keyword="><\/script>');//--></script><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/5379099231040797252-1391680293527012137?l=pisgatiksuv.blogspot.com' alt='' /></div>raheli bezalelhttp://www.blogger.com/profile/07738898385312966812noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-5379099231040797252.post-50678259955422966212008-10-01T10:50:00.000-07:002008-10-01T10:55:56.698-07:00<div dir="rtl" align="right">תוכנית פסגוגל- כלים עדכניים לשרות המורה במרכז פסג"ה הרצליה- סקירה של התוכנית בתום שנה וחצי של הפעלה בשנים תשס"ז-תשס"ח 2006-2008<br /><br />סקירה זו באה לסכם תהליך הפעלת תוכנית מקיפה של לימוד והטמעה של כלי עבודה טכנולוגיים המתבססים על ההיצע של google, החל מתשס"ז ברמות שונות במסגרת תוכנית "“פסגוגל”- שמשמעו: גוגל בפסג"ה.<br />מטרתה המרכזית של התוכנית:<br />ללמד כלי עבודה עדכניים למורים, המתבססים על סדרת הכלים של גוגל.<br /><br />כיצד התפתחה התוכנית?<br />הצטברות חומרים באתרים מלווי השתלמויות בשנים תשס"ה, תשס"ו עורר את הצורך לאחסן ולקטלג את החומרים באופן נגיש לכלל אוכלוסיית עו"ה או במילים אחרות: שמירת חומרים, "ארגון מידע וידע".<br />החשיבה על ניהול הידע הולידה סדרת שאלות:<br />מהי בעצם איכות החומרים אשר נוצרים בפסג"ה?<br />אם נוצרים חומרים מה איכות העדכון שלהם והרלוונטיות לעו"ה שלא השתתפו בהשתלמות?<br />של מי וכיצד לשמור על זכויות יוצרים?<br />במה החומרים הנוצרים בפסג"ה שונים ממאגרי הידע הקיימים ברשת דוגמת הוויקיפדיה? ועוד ועוד<br />החשיבה בהקשר לשאלות אלה הבהירו לנו כי המענה עליהן נמצא בצורך לתת בידי המורה את הכלים והיכולות להגיע לידע הנרחב הקיים בעולם, ולארגן אותו לפי צרכיו. כתוצאה מדיון זה הוחלט לשנות את מטרת התוכנית, לא לעסוק עוד בארגון ידע וקיטלוגו, אלא בלימוד הכלים עצמם.<br />ראציונל התוכנית: לא עוד "ארגון ידע" אלא דגש על "תשתיות ידע"<br />המטרה לפיתוח סגלי הוראה לא השתנתה אך ההתפתחויות הטכנולוגיות מובילות לצורך בשינוי מהותי בדרכי ההכשרה של עו"ה. השינוי מתמקד באופן בו אנו תופסים את תפקידנו בפיתוח סגלי הוראה בסוגיית ניהול ידע.<br />את הצורך הדחוף בשינוי ביטא אשר עידן במאמרו "ויקי כתה Google בית ספר"<a title="" style="mso-footnote-id: ftn1" href="http://www.blogger.com/post-create.g?blogID=5379099231040797252#_ftn1" name="_ftnref1">[1]</a>:<br />מ- 2005 מסתבר בהדרגה כי הילדים אינם מחכים עוד לשינוי שיבוא ממערכת החינוך. הילדים הפכו לקונסטרוקטיביסטיים בחיי היום יום שלהם, ואילו מערכת החינוך מדשדשת בפדגוגיה של המאה ה- 19.<br />במילים אחרות, בעידן של התפוצצות המידע, ידע המשתנה בכל עת, קיטלוג, מיון ושמירת המידע והידע הישן אינם מספקים עוד. יש לשלב בעשייה המסורתית של הארגון פעולות וכלים עדכניים ורלוונטיים יותר לעבודתו. יש לשים דגש על פיתוח תשתיות ידע אצל עו"ה ופחות על ארגון הידע לכשעצמו.<br />במהלך חיפוש המענה לכלים אשר ישרתו את פיתוח תשתיות הידע אצל עו"ה, עלה הצורך להתמקד בכלים ידידותיים ובהישג ידם של עו"ה. כלים אשר יאפשרו תשתית עדכנית ומתעדכנת, המהווה מענה אופטימאלי לעו"ה בהיבט המקצועי והאישי.<br /><br />שיקולי דעת שהנחו את בחירת הכלים<br />סקרנו טכנולוגיות מתקדמות שונות והחלטנו להתמקד בGoogle ויישומיו מהסיבות הבאות:<br />· ידידותי, נוח לשימוש, פשוט לתפעול.<br />· מציע את מירב הכלים הפרקטיים לשימוש בהוראה.<br />· חזק בחיפוש.<br />· שיטות חדשניות של עבודה (תגיות, תקשורת, שיתוף וכו').<br />· בעל מגוון רחב של כלים המקושרים ביניהם.<br />· 'דובר' עברית.<br />· מתעדכן באופן תדיר.<br />· מלמד כלים ולא תכנים.<br />· כלים שהם כמעט בחינם, נגישים מכל מחשב.<br />· עצמאות תפעולית. אי תלות בספק מקומי.<br />· חיבור לספק בינלאומי המשרת מיליוני לקוחות, מעניק יותר ביטחון בשירות.<br />· חיבור עם גל חדש בעולם המיחשוב הממקם את המורה בשימוש בטכנולוגיה מתקדמת, יחד, ואולי לפני, התלמידים.<br />· יצירת ערך מוסף מידי למורים.<br />· מענה לביקוש קיים.<br /><br />תוכנית 'פסגוגל' הושקה בשלבים ולמעשה היוותה שתי תוכניות. האחת לצוות הבית והשנייה לצרכנים חיצוניים.<br />הלמידה של צוות הבית היתה תחילה לצוות התקשוב ובמחצית שנת תשס"ז הורחב מעגל החשיבה והלמידה לכלל צוות מרכז הפסג"ה באמצעות השתלמות פנימית בהיקף של 20 שעות. בהשתלמות זו נלמדה תפיסת גוגל וכליו, והתקיים דיון לגבי המשמעויות שלה בהקשר לעו"ה.<br /><br />לקיץ תשס"ז, תוכננו שתי השתלמויות. בפועל, עקב הביקוש הרב, הופעלו שש השתלמויות (5 לעו"ה ו-1 לעובדי מינהלה במערכת החינוך) סך-הכל 95 משתלמים.<br />בעקבות המשוב החיובי של פעילות הקיץ, ולאחר חשיבה נוספת גובשה תוכנית עבודה כוללת לתשס"ח במטרה להגיע ל 250 עו"ה, שהם יותר מ- 10% מאוכלוסיית היעד של מרכז הפסג"ה. התקיימו 4 השתלמויות בסיס, השתלמות בסיסית בבית ספר (פסגוגל בבית ספר) והשתלמות אחת למתקדמים. ואכן 246 עו"ה השתתפו בלמידה.<br /><br />בקיץ 2008 חובר דו"ח הערכה לתוכנית פסגוגל.<br />נבדקו מטרות ההשתלמות, השותפים לתכנונה ולהפעלתה של התוכנית וגיוס המשתתפים בתוכנית. בנוסף נבדקו המידה בה קיימים התנאים הנדרשים להצלחתה של התוכנית בפסג"ה ובבתי הספר, המידה בה התוכנית הופעלה בהתאם למטרותיה ולתכנון המקורי שלה, הגורמים הבולמים והגורמים המקדמים את הצלחתה של התוכנית. לבסוף נבדקו תפוקות התוכנית אשר מתייחסות לעובדה כי היתה זו השנה הראשונה להפעלת התוכנית ולא ניתן לבחון את את כולן.<br />דוח ההערכה מצא כי בהשוואה בין 'צוות הבית' למשתלמות ניתן להבין כי 'צוות הבית' השתמש בידע החדש בעיקר לשימוש מקצועי, בעוד המשתלמות עשו שימוש בידע החדש לשימוש אישי.<br />התוכנית הופעלה בהתאם למטרותיה, אך תוך הקשבה למה שהתרחש ב'שטח'.<br />המטרות הושגו ברובן המכריע.<br />אחוז גבוה מאוד של עו"ה שהשתלמו ביקשו להמשיך /להרחיב/להעמיק ומרביתן העידו על כך כי ימליצו לעמיתותיהן לקחת חלק בהשתלמות דומה.<br />מצורף קישור לממצאים באתר: <a href="http://portal.herzliya.k12.il/sites/seker/default.aspx">http://portal.herzliya.k12.il/sites/seker/default.aspx</a><br /><br />תוכנית ה'פסגוגל' תרמה לפיתוח מקצועי ו\או אישי של עו"ה הן בתוך מרכז הפסג"ה והן מחוצה לו, בזמן ההשתלמות ואף אחריה.<br />מספר נושאים צויינו על ידי הצוות כטעוני שיפור כשהמרכזי שבהם היה נושא השיווק. הובע גם צורך להתייחס לקבוצות עניין כמו צוותים מקצועיים וצוותי בתי ספר, תוך פיתוח עבודה בשיתוף פעולה מלא עם הפיקוח.<br />בין הישגיה של התוכנית:<br />1. בתחום המערכתי: יצירת פורמט עבודה אחיד לצוות הפסגה, מעבר הצוות לעבודה בג'ימייל, מיתוג הפסג"ה כמקור ללמידת טכנולוגיות מתקדמות, שינוי תפישתי בקרב מובילי הפסג"ה, הכשרת צוות התקשוב בפסג"ה, צוות המרכז עבר לעבוד בסביבה עדכנית, מרובת שירותים ואינטגרטיבית בין הכלים השונים, המאפשרת הפעלה ושימוש ללא תלות וצורך בתיווך או טכנאי.<br />2. בתחום האישי: העשרה ברמה האישית, נפתח עולם חדש לכלים עדכניים וטכנולוגיה מתקדמת,<br />3. השפעה על מערכת החינוך בעיר: הגעה ל-250 אנשים, " יש, נכון להיום 246 מורות שיודעות לעבוד טוב יותר בהרצליה, כפר שמריהו-רשפון ורמת השרון". מעל 200 מורים בחרו להשתתף בהשתלמויות, מתוך רצון ובחירה אישית, ללא הכוונה או לחץ מהפיקוח והמנהלים, הכשרת מורים בתחום שלא קשור לאחד המפקחים (המורים הגיעו מתוך הסכמה ובחירה אישית), עו"ה שלמדו בהשת' אכן זיהו את כלי גוגל ככלים עדכניים שיכולים לסייע להם בהוראה ורובם ביקשו המשך והעמקה להשתלמות הבסיסית.<br /><br />זוהי תוכנית ייחודית, ומהווה חלוץ הן מבחינת התחום, והן מבחינת המבנה, שכלל 'טעימות' מכלים שונים, כדי לגרות ללמידה נוספת, מעמיקה יותר.<br />תכנון וביצוע התוכנית*:<br />תכנון בתשס"ז:<br />צוות תקשוב מצומצם- ד"ר ישע סיוון, צפירה אבינר, דליה קפלן, כוכבית פלודה<br />תכנון בתשס"ח:<br />צוות תקשוב מצומצם-ד"ר ישע סיוון, צפירה אבינר, דליה קפלן, נירית כשדאי<br />מפעילי התוכנית:<br />צוות תקשוב מורחב-ד"ר ישע סיוון, צפירה אבינר, דליה קפלן, נירית כדשאי, נחמה הולץ, שרה אינטרנטר<br />כתיבת תכנית הערכה:<br />ד"ר עירית דיאמנט<br />*<br />ד"ר ישע סיוון- יועץ אקדמי<br />צפירה אבינר- מנהלת מרכז פסג"ה הרצליה<br />דליה קפלן- מנהלת מרכז תקשוב בפסג"ה הרצליה<br />כוכבית פלודה- צוות הערכה פסג"ה הרצליה<br />נירית כשדאי-צוות תקשוב פסג"ה הרצליה<br />נחמה הולץ-מדריכה לתקשוב<br />שרה אינטרטר- מדריכה לתקשוב<br /><a title="" style="mso-footnote-id: ftn1" href="http://www.blogger.com/post-create.g?blogID=5379099231040797252#_ftnref1" name="_ftn1">[1]</a> עידן, א. (אפריל 2007) הד החינוך.</div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/5379099231040797252-5067825995542296621?l=pisgatiksuv.blogspot.com' alt='' /></div>Dalia Kaplanhttp://www.blogger.com/profile/06563029909389560446noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-5379099231040797252.post-44505700472317697222008-06-24T03:22:00.000-07:002008-06-24T03:49:54.405-07:00<div dir="rtl" align="right"><br />עם הפנים למאה העשרים ואחת אשקלון נערכת למהלך התחדשות עירונית. מרכז פסג"ה, בגלל מאפייניו המקצועיים והאישיים (צוות הפסג"ה), נחשב מאז ומתמיד בעיר כבר סמכא בנושא ומעורב בתהליכים אלו.<br /> הצורך של העיר אשקלון על מוסדותיה ואזרחיה, להיעזר ב"טכנולוגיה מתוקשבת",יוביל אנשי חינוך לעמוד בחזית הטכנולוגית בשורה אחת עם עמיתיהם בעולם המערבי, להתעדכן ולרכוש כישורים בתחום התקשוב, דבר שיאפשר להם לחנך את תלמידיהם לתרבות מתוקשבת ולפתח בקרבם כישורים ומיומנויות של שימוש חכם ומושכל במשאבי התקשוב העומדים לרשותם, כחלק חיוני מתוכניות הלימוד והכשרת הדור הצעיר בעשור הראשון של המאה העשרים ואחת.<br />לפני שנתיים נכנסה פסג"ה אשקלון לניסוי <a href="http://cms.education.gov.il/EducationCMS/UNITS/Nisuyim">במסגרת גף ניסויים ויזמות</a> במשרד החינוך.<br />פסג"ה אשקלון נתונה זה שנה שנייה לשאלת המחקר כיצד יכולה פסג"ה אשקלון להוביל תהליך שינוי בעיר אשקלון שיאפשר ויניע את הקהילה להשתמש באופן חכם בטכנולוגיה לטובת למידה משמעותית יותר ?<br />במסגרת הנסוי מתכננים, מפתחים, מנסים ומפעילים מגוון פעילויות וכלים, התומכים במהלך האסטרטגי של אשקלון – "כיכר התקשוב בחינוך " ובהקניית <a href="http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=912">יכולות וכישורים לשימוש חכם בטכנולוגיה</a><br /><a href="http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=912"> </a><br />במהלך הניסוי מפתחים, בין היתר: פורטל וירטואלי לחדשנות חינוכית, תוכניות בית ספריות לטיפוח תרבות תקשוב, הכשרת סגלי הוראה לשימוש מושכל ונבון במידע לצורך הפיכתו לידע – "השבחה". כמו כן, נבנה מערך הערכה תומך "אצבע על הדופק" – תוכנית הערכה בתחום חינוך מתוקשב, הפעלתה ויישומה במערכות החינוך והמערכות המשיקות, הפעלת קהילות ידע, ועוד.<br /><a href="http://www.ask-eduport.org.il/">הפורטל חינוכי עירוני</a> מאגד את מפת בתי הספר בעיר ומאפשר גישה לאתרים הבית ספריים, כמו כן התקיימו מס' מפגשי שיח לעובדי הוראה בנושאים תקשוביים חדשניים שיש להם ביטוי בפורטל הנקראים <a href="http://www.ask-eduport.org.il/tatspit.shtm">מגדל תצפית</a> . במפגשים אלה הוצגו חידושים טכנולוגיים שניתן ליישם בבתי ספר וגנים.<br />כיום כלל הגנים בעיר מחוברים לאינטרנט. לניסוי שותפים עשרה גנים אשר יחד איתם מנסה פסג"ה לחלץ מודל לגן מתוקשב במיטבו,וארבעה בתי ספר יסודיים בעיר שחתמו על אמנה לשלב תקשוב בהוראה.<br />מכורח המצב הביטחוני, הונחו בתי הספר לתת מענה ללמידה מתוקשבת (למידה מרחוק) למקרה בו ידרשו התלמידים בעתות חירום לשהות בבתיהם למשך תקופה. מצב זה זימן התפתחות בנושא האתרים הבית ספריים<br />(דוגמה <a href="http://www.tik-tak.co.il/web/index.asp?codeClient=1317">בית ספר דקל באשקלון</a>) ומערכי למידה מקוונים. הפסג"ה באופן טבעי הפכה ל"כיכר למידה" ונתנה מענה ( טכנולוגי ופדגוגי) ככל שנתבקשה.<br />מרכז פסג"ה השיק בחודש מאי 2008 את <a href="http://www.ask-eduport.org.il/iarid.shtm">יריד התקשוב העירוני </a> השני , מיזם בו הוצגו מיזמים בתחום התקשוב בחינוך (לדוגמה, <a href="http://www.ask-eduport.org.il/iarid8/madaim.shtm">בית ספר מדעים באשקלון</a>) ובו נטלו חלק מוסדות חינוך רבים בעיר ושימש במה להצגת מיזמים חינוכיים בתחום התקשוב של כלל בתי הספר והגנים בעיר, זאת לצורך הפצת ידע החלפת רעיונות הידוק שיתופי פעולה ולמידה הדדית.</div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/5379099231040797252-4450570047231769722?l=pisgatiksuv.blogspot.com' alt='' /></div>mimahttp://www.blogger.com/profile/13598011039288838578noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-5379099231040797252.post-89851000763312264792008-05-29T03:30:00.001-07:002008-06-01T03:36:16.625-07:00ההשתלמות "פיתוח מקצועי מתוקשב במרכזי פסג"ה - רצוי ואפשרי" זימנה חוויה מעצימה של התפתחות מקצועית הן למשתתפי ההשתלמות והן למנחות בגישה המשולבת של למידה מרחוק ומפגשי פנ"פ <a href="http://www.publicationshare.com/graham_intro.pdf">Blended Learning</a>. לאורך ההשתלמות ניתן היה לזהות את המשתתפים כצוות בעל עניין משותף מקצועי וחברתי. הדיאלוג המעניין לאורך הדרך והמאמץ לייצר ידע חדש בעל ערך למרכזי הפסג"ה, זימנו <a href="http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=597">חשיבה מסדר גבוה </a>והיכרות מעשית עם חדשנות טכנולוגיות שמאפשרת לבצע תהליכי עבודה ולמידה ייחודיים. אלה הושתתו על עקרונות פדגוגיים מרכזים, כדוגמת: למידה חקרנית-רפלקטיבית, למידה דיאלוגית, למידה שיתופית ולמידה הבנייתית.<br />המפגש האחרון היה מרגש ומיוחד וזימן, בין היתר, תיאור של מהלכי הפיתוח המקצועי וניהול הלמידה בהשתלמות, הצגת חלק מתוצרי הידע המהותיים והצצה למיניקורסים שנבנו על ידי המשתתפים בחלק השני של ההשתלמות. כל אחד מהמיניקורסים הציב תהליכי למידה מבוססי פדגוגיה עדכנית וטכנולוגיה חדשנית וזימן יצירת ידע חדש הרלוונטי למרכזי הפסג"ה. המשתתפים במיניקורסים דיווחו על החוויות הלימודיות המקדמות שחוו (וגם על קשיים והצעות לשיפור), והצביעו על הצורך במסגרת להמשך הלמידה המשותפת.<br />ההרצאה שלי בסוף המפגש התמקדה בהצגת מגמות טכנולוגיות בחינוך בשנים הקרובות (מבוסס על דוח <a href="http://www.nmc.org/pdf/2008-Horizon-Report.pdf">Horizon </a>לשנת 2008) ובהשלכותיהן על פיתוח מקצועי של עו"ה (לבקשתכם, להלן המצגת). ההצעות לכל אחת מהמגמות נבנו בשיתוף עם גניה חביב-נדן (מפקחת ארצית באגף). בהמשך ניחשף לעשיות במרכזים בעקבות הידע שנרכש בהשתלמות ונוכל לעבות את ההצעות.<br /><div id="__ss_429387" style="WIDTH: 425px; TEXT-ALIGN: left"><object style="MARGIN: 0px" height="355" width="425"><param name="movie" value="http://static.slideshare.net/swf/ssplayer2.swf?doc=technologytrendsineducationimplicationtoteachersprofessionaldevelopmentlizicohen12116678922775079-1211835727971447-8"><param name="allowFullScreen" value="true"><param name="allowScriptAccess" value="always"><embed src="http://static.slideshare.net/swf/ssplayer2.swf?doc=technologytrendsineducationimplicationtoteachersprofessionaldevelopmentlizicohen12116678922775079-1211835727971447-8" type="application/x-shockwave-flash" allowscriptaccess="always" allowfullscreen="true" width="425" height="355"></embed></object></div>ניכר כי הבלוג שלנו מאגם ידע תיאורטי ומחקרי וכן ניסיון אישי שיש לכל אחד מכותביו. כדאי לקרוא מה כתב עלינו ג'יי הורוביץ בבלוג שלו <a href="http://interlearn.blogspot.com/2008/05/blog-post_24.html">"למידה אינטרנט ... ומה שביניהם". </a>אני בטוחה שנמצא עניין גם בהמשך בשיתוף בידע מקצועי, בסיפורי הצלחות של יישומים במרכזים ובדילמות מקצועיות שיזמנו שיח מקדם באמצעות בלוג זה, שהופך אט אט למסמך מקצועי משמעותי. בהערכה רבה ליזי<div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/5379099231040797252-8985100076331226479?l=pisgatiksuv.blogspot.com' alt='' /></div>.http://www.blogger.com/profile/15532285533181964395noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-5379099231040797252.post-68836340029334120852008-05-22T11:35:00.000-07:002008-05-22T11:36:58.774-07:00<div dir="rtl" align="right">במאמר "שיפור ההוראה באמצעות המודל היפאני של חקר מערך שיעור שיתופי" (Wilson Cathy, Tracy Rock) 10/2005 מציגים מהלך התנסות של קבוצת מורים להתפתח מקצועית באמצעות תהליך שיתופי. התהליך לווה במחקר שביקש לבדוק כיצד מורים בכיתות ו' של ביה"ס יסודי רואים את התפתחותם המקצועית באמצעות עבודת צוות להכנת מערך שיעור שיתופי והאם ההתנסות בעבודת חקר משותפת על מערך שיעור שיתופי אכן משפרת אצלם את ההוראה בפועל.<br />חקר מערך השיעור השיתופי היפאני מבוסס על 8 שלבי עבודה רציפים ומתמשכים (Sigler &amp; Hiebert, 1999).<br />1. הגדרת הבעיה וחקר שלה 2. תכנון השיעור 3. העברת ההוראה בשיעור בליווי תצפית 4. הערכה של השיעור וקיום רפלקציה לגבי התוצאות 5. תכנון מחדש של מערך השיעור ושיפורו בעקבות ההערכה 6. העברת מערך השיעור המשופר בכיתה בליווי תצפית 7. הערכה ורפלקציה נוספים לגבי מערך השיעור המשופר 8. שיתוף ידע בין כל העמיתים לקבוצה לגבי התוצאות והלקחים.<br />כל שלבי העבודה הנ"ל מחייבים עבודה צוות אמיתית, שיתוף בידע ומחויבות להקדיש זמן לשיפור התוצר המשותף. יתרה מזאת, הלקחים המופקים על ידי צוות המורים, שעבד על מערך השיעור, מופצים ביפאן לשאר המורים בביה"ס והופכים להיות נחלת הכלל.<br />בקבוצת המחקר בארה"ב, נמצא כי המודל השיתופי של חקר מערך שיעור תרם רבות לצבירת הידע שלהם והעניק להם ידע מקצועי רב-ערך. המורים חשו כי רמת הפעילות שלהם הייתה גבוהה יותר בגלל מעורבות מעמיקה יותר לאורך זמן. הם חשו בעלות גבוהה יותר על התהליך וקיבלו משובים טובים יותר בעקבות יישום מערך השיעור בכיתה. המשתתפים גם חשו בטחון מקצועי רב יותר בעקבות התנסויות המשותפות והצלחתם לקדם מערכי שיעור מגוונים ומעניינים בכיתה. כל המשתתפים חשו כי התהליך המשותף של חקר מערך שיעור העצים אותם מבחינה פדגוגית והגביר את תחושת הסיפוק שלהם ממלאכת ההוראה בבי"ס. הם חשו כי תכנון ביחד של מערך שיעור תורם להם לידע מעמיק, לתובנה חדשה ומעצים את החוויה המקצועית שעברו. לדעתם, הצמיחה המקצועית שלהם, כתוצאה מקריאת ספרות מקצועית והיחשפות למאמרים חדשים וידע חדש הייתה משמעותית. עם זאת, ממצאי המחקר מלמדים כי המורים לא למדו עדיין כיצד להתנהג באופן טבעי בצוות וחששו לעתים להשמיע ביקורת בונה על עמיתיהם. העדר ביקורת בונה אמיתית בצוות נמצא בקרב שני הצוותים שנחקרו.<br />מסקנות<br />התהליך השיתופי של תכנון מערך שיעור ויישומו בביה"ס ע"י קבוצת מורים מייצג את הרמה הגבוהה ביותר של התפתחות מקצועית של מורים. אחד הלקחים החשובים של הניסוי הוא חשיבות תרומת המנחה של הצוות להצלחת תהליך התכנון המשותף. החלטה לאמץ מודל הכשרה כזה יחייב הכשרת מנחים איכותיים להובלת קבוצות המורים העובדות ביחד בביה"ס, אך ניתן יהיה להכשיר ולמנות ראשי קבוצה ומנחים מבין צוותי המורים הקיימים בביה"ס ואין בהכרח צורך לגייס מנחים מהאקדמיה לצורך כך.<br />לקח חשוב נוסף קשור לביקורת המקצועית של המורים בארה"ב שעדיין הייתה עצורה מאד ופגמה בתהליך. המורים חששו לעתים להביע ביקורת נוקבת כלפי חבריהם בגלל אווירת החברות והסולידאריות. נראה כי בארה"ב יש להכין את המורים מראש לדינאמיקה של עבודת צוות המלווה בביקורת בונה תוך מתן לגיטימציה להיכשל ולבצע טעויות. עם זאת בראייה כוללת, המחקר הנוכחי מצא כי כל המורים שהשתתפו בניסוי המחקרי המשותף שיפרו באופן משמעותי את איכות ההוראה שלהם.<br /><br />אני תוהה מתי נוכל גם אנו להכשיר בדרך זו את המורים ובכך לסייע באופן משמעותי לפיתוחם המקצועי מחד, ולשיתוף בידע, במיומנויות ובעיקר בתובנות מאידך.</div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/5379099231040797252-6883634002933412085?l=pisgatiksuv.blogspot.com' alt='' /></div>רבקה גריינרhttp://www.blogger.com/profile/06365648236116974889noreply@blogger.com4tag:blogger.com,1999:blog-5379099231040797252.post-76058152489633891702008-05-21T12:47:00.000-07:002008-05-21T12:49:42.157-07:00<div dir="rtl" align="right">ידוע לכל הוא שכל אדם שעוסק בהעברת והקניית ידע לאחר, חייב בהתחדשות מתמדת.<br /><br />גם המורים צריכים וחייבים להתרענן בידע שלהם מפעם לפעם.<br /><br />בנוסף לידע הבסיסי בחומר הנלמד, מורה חייב לדעת גם איך להקנות את הידע שלו לאחרים.<br /><br />הדרך הבסיסית בהקניית הידע, היא לדעת איך לחבר את הידע המסויים לצורכי היום – יום.<br /><br />מורה מיומן צריך לדעת איך לגרום לתלמידיו לצאת מהידע שלו ולהתקדם לידע החדש, אותו המורה מעונין להקנות לו.<br /><br />חשוב למורה להבין בפסיכולוגיה על מנת להבין את תגובות תלמידיו, וכן לעצב התנסות משמעותית שמטרתה למידה, לתלמידיו.<br /><br />יש לזכור שיש הבדלים רבים בין התלמידים וחשוב להגיע וללמד כל תלמיד בדרך המתאימה לאותו תלמיד.<br /><br />ברור שברגע שהתלמיד מתחיל לדבר על הדבר שהוא למד הרי שהתקדמנו צעד ענק באותה למידה.<br /><br />גיוון בסוגי הלמידה אצל המורים יוביל בהכרח להוראה משובחת יותר.<br /><br />חובה על המורים לדעת מה הם נקודות החוזק והחולשה אצל תלמידהם וכן מה הם הליקויי הלמידה אצל תלמידהם.<br /><br />על המורים לדעת להשתמש בכלי טכנולוגיות וכן לדעת להפנות את תלמידיהם למאגרי מידע רלוונטיים לנושא.<br /><br />לצורך לימוד והתעדכנות בדרכי הלמידה הרלונטיים חובה שיהיה למורים אפשרות להשתתף בתהליכים משותפים בינהם, לצורך קבלת משוב התיעציות וכד'. - למידה כזאת מתבצעת בצורה הטובה ביותר לא במכללות להכשרת עו"ה, שלכאורה מנותקות מהשדה הפדגוגי, אלא למורים בפועל.<br /><br />בההכשרות וההשתלמויות למורים בפועל - המוטיב המרכזי צריך להיות : יש לראות את המורה כמי שלומד מן ההוראה, לא כאחד שלמד לימודי הוראה וסיימם, אלא כאדם שלומד בכל זמן.<br /><br />המוטיב המרכזי שעומד מאחורי דברים אלו שתפקיד המורה הוא בפיתוח יכולות של בחינת טבע הלמידה, ואת השפעותיה של ההוראה.<br /><br />צורת ההוראה החדשה מתבססת על:<br /><br />נטישת הכללים הישנים והבנה שבצורה כזאת לא ניתן לפתח הוראה.<br /><br />הלמידה מתבצעת בעזרת חקר מקרים, שאילת שאלות וניתוח תוצאות.<br /><br />וכן יש מקום נרחב לשיח מקצועי שמפרה את המורה.<br /><br />במקומות רבים בעולם ברור היום שמורה חש לא מסוגל להתמודד עם ההוראה ללא סיוע של מורים ותיקים.<br /><br />בארה"ב נושא זה לא היה ברור בעבר, כיום יש הבנה שללא שיתוף פעולה והחלפת ידע בין המורים לא ניתן להתמודד עם ההוראה. </div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/5379099231040797252-7605815248963389170?l=pisgatiksuv.blogspot.com' alt='' /></div>דניאל הסלhttp://www.blogger.com/profile/02395341819461277149noreply@blogger.com1tag:blogger.com,1999:blog-5379099231040797252.post-60173340314555516612008-05-21T01:37:00.000-07:002008-05-21T02:30:50.065-07:00תפקיד רכז התקשוב מלווה בעבודה שיתופית עם צוותים רבים במרכז פסג"ה, אולם מהן ההזדמנויות שלו לבצע עבודה שיתופית עם רכזים במרכזי פסג"ה אחרים?<br />יתרונות וחשיבות העבודה השיתופית הוכחו רבות במחקרים רבים וכן ב<a href="http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=779">אחד המאמרים</a> (2004, Wilson &amp; Tracy ) שניתנו למשימה זו. בכלל, פעילות קבוצתית-שיתופית ניתנת לצפייה גם בקרב <a href="http://lib.cet.ac.il/Pages/item.asp?item=10143">בעלי החיים</a>.<br /><br /><p>המצב התקשורתי וההפריה ההדדית קיימים בין רכזי התקשוב בעיקר עקב זימון מפגשים במהלך השנה, בהם ניתן גם ידע מקצועי חדש, אולם במפגשים אילו הרכזים הם לרוב פאסיביים.<br />בשנה זו, תשס"ח, הוכיחה ההשתלמות הניתנת לרכזי תקשוב כי ניתן לבצע למידה ועבודה שיתופית לתוצרי ההשתלמות. אם כך, מדוע שלא ננסה ליישם עבודה שיתופית בין רכזי התקשוב במהלך השנה?<br />כרכזת תקשוב, לאור קריאת המאמר של Wilson &amp; Tracy , התחלתי לדמיין פעולות ומפגשים בין רכזי תקשוב על מנת ליצור עבודה שיתופית לצרכינו הרבים (כמובן שגם וירטואלית) ולא להרגיש, במקרים רבים לבד.<br /><br />המאמר מציג שלושה עקרונות מנחים ליצירת מודל של עבודה שיתופית המבוסס על תפיסת הקונסטרוקטיביזם החברתי:<br />1. אינטראקציות חברתיות ומו"מ חברתי בין חברי הקבוצה בשילוב רפלקציה משותפת.<br />2. ההתאמה העצמית של ההתנסויות יל ידי חברי הקבוצה.<br />3. הידע המתגבש הוא תוצר של עיבוד מנטאלי ושינוי מנטאלי המתחולל בנפרד אצל כל אחד מן המורים עצמם השותפים לסביבת העבודה השיתופית.<br /><br />מקווה כי כתיבתי תעורר רצון לתכנון וליישום, בשנת תשס"ט, עבודה שיתופית בין הרכזים שהחלה לתת את אותותיה בהשתלמות השנה ותרמה לי רבות בעבודתי כרכזת תקשוב.<br /><br />עפרי עפרה<br />רכזת תקשוב, פסג"ה ת"א-יפו<br /></p><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/5379099231040797252-6017334031455551661?l=pisgatiksuv.blogspot.com' alt='' /></div>עפרי עפרהhttp://www.blogger.com/profile/15979769669811771696noreply@blogger.com1tag:blogger.com,1999:blog-5379099231040797252.post-9079781453327182402008-03-10T08:04:00.000-07:002008-03-10T08:23:03.840-07:00<div dir="rtl" align="right">מאמרן של תמר ענבל שמיר ויעל קלי אודות "הוראה מתוקשבת – דרך חיים או מעמסה למורה" – מציף בעיות אופיינויות בשילוב התקשוב בלמידה בהיבט הדיאלוג ולמידה השיתופית.<br />מורים רבים מגלים תפיסה חיובית לגבי הצורך בשילוב התקשוב. זהו כלי חשוב לשיפור ההוראה המתחבר לעולם הלומדים המאפשר למידה מתוך הנאה והרחבת עולם הידע. אך מסתבר שמורים רבים רואים בתקשוב עול אשר אינו מתגמל, הם אינם משלבים את התקשוב כחלק יומיומי בהוראה ומכך, שלא יוכלו להפוך למורים מובילי תקשוב. הם אינם רואים בתקשוב כלי עזר ליצירת דיאלוג לימודי שוטף עם התלמידים המאפשר קשר אישי אך דורש גם מחויבות מעבר לשעות העבודה בביה"ס.<br /><strong>כיצד ניתן איפא למצוא דרכים להתערבות שתסייע למורים לאמץ את הגישה הדיאלוגית שיתופית לתקשוב?<br /></strong>לדעתי, אימוץ התפיסה שהמורה הוא במרכז תעודד טיפוח מצוינות בקרב המורים, טיפוח שיתוף פעולה בצוות, טיפוח הערבות ההדדית בין מורים – ותביא לעבודה ביחד כצוות. החדרת תרבות התקשוב לעבודת הצוות של המורים תאפשר למידה והתנסות, תעניק בטחון ותעודד את המורים להשתמש בכלים שלמדו. מורה, שהתקשוב הוא דרך חיים עבורו יעבוד כך גם עם תלמידיו. צוות מורים מגובש בשילוב שביעות רצון, יצמיח מורים לומדים, משתלמים ושותפים לדרך. עבודת צוות מכוונת תקשוב מאפשרת תמיכה אישית למורה גם מחוץ לשעות העבודה במוסד החינוכי, כך יכולה להתאפשר גם חניכה למורים חדשים המצטרפים לצוות, המורים לא ירגישו בודדים ויקבלו חיזוק ותמיכה. ההתנסות האישית של המורה בתקשוב, בדיאלוג ובשיתופיות תביא לפתיחות דומה במפגש עם התלמידים ויהוו מודל לחיקוי.<br />בנוסף, ניתן לעבור להוראת יחידות לימוד מלאות מתוקשבות. יחידה מלאה הנלמדת באופן מתוקשב "מאלצת" את הלומדים והמלמדים לפתח דיאלוג, שיח אישי וקבוצתי בנוגע לתכנים הנלמדים. לכולם ברור שזוהי מסגרת הלימוד וכל ההיבטים הקשורים להוראת היחידה יבואו לידי ביטוי באופן מתוקשב (כולל כמובן הערכה או הערכת עמיתים). לעומת זאת, יחידות לימוד קטנות ומתוקשבות, ששכרן בצידן, מקבלות תמיכה רבה בכיתה במפגשי פנים אל פנים ומאפשרות "בריחה" מדיאלוג ושיתופיות מעל גבי הרשת. </div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/5379099231040797252-907978145332718240?l=pisgatiksuv.blogspot.com' alt='' /></div>אורלי גרינוולדhttp://www.blogger.com/profile/14820204432210124419noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-5379099231040797252.post-34926260777943979762008-03-08T00:30:00.001-08:002008-12-09T15:51:36.684-08:00<a href="http://4.bp.blogspot.com/_YPyqbCkTQfg/R9JU7RGabCI/AAAAAAAAAJo/htDh0RqzYyY/s1600-h/teacher.jpg"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5175292298981436450" style="FLOAT: left; MARGIN: 0px 10px 10px 0px; CURSOR: hand" alt="" src="http://4.bp.blogspot.com/_YPyqbCkTQfg/R9JU7RGabCI/AAAAAAAAAJo/htDh0RqzYyY/s320/teacher.jpg" border="0" /></a><br /><span style="font-family:arial;">במאמר שכתב Beaudin (1999) "להחזיר את הדיונים הא- סינכרוניים לנושא" (Keeping Online Asynchronous Discussions on Topic), הוא בודק על אילו טכניקות ממליצים מנחים המלמדים בלמידה מקוונת א- סינכרונית, על מנת למנוע את סטיית הדיון מהנושא המקורי. מטרת המחקר היא לזהות את הטכניקות השונות המומלצות הנמצאות בשימוש של ידי המנחים המקוונים. כל זאת, על מנת לשמור את התמקדות של לומדים מקוונים בנושאי הדיון בזמן דיונים א- סינכרוניים ולזהות אילו פקטורים משפיעים על הבחירה.<br />תוצאות המחקר הראו כי מנחים מקוונים דירגו את ארבעת הטכניקות הבאות לפי סדרן:<br /><strong>1.</strong> יש לעצב שאלות בקפידה על מנת להפיק דיון ממוקד נושא.<br /><strong>2.</strong> לספק קווים מנחים על מנת לעזור ללומדים להכין תגובות ממוקדות נושא.<br /><strong>3.</strong> לנסח מחדש את השאלה המקורית כאשר התגובות פונות לכיוונים שגויים.<br /><strong>4.</strong> לספק סיכומי דיון על בסיס קבוע.</span><br /><span style="font-family:arial;"><br />יש לציין כי מחקר זה מחזק עקרונות ופרקטיקות שבהם משתמשים בכיתות פנים אל פנים על מנת שהדיונים יישארו ממוקדי נושא.המחבר כותב כי דבר זה צריך לשמש כתזכורת לכך שעיצוב הוראתי טוב הוא הכרחי בין אם במדיום מקוון ובין אם במדיום מסורתי. לעניות דעתי, על כך אין עוררין.<br /><br /><br /><br />מאמר זה פורסם לפני כמעט עשור ועדיין יש רבים שימצאו שימוש ולא יבקרו את המסר העולה מתוך המאמר - והוא שדיונים לימודיים חייבים להשאר במסלול שנקבע מראש ואין לסטות מהם על מנת שלא להגיע לנושא אחר חלילה, או למקום שאותו אין המורה המוביל ובעל הידע מכיר.<br />בגישה כזו יש התעלמות מלמידה דיאלוגית האמורה להוביל למחוזות עלומים ומעניינים, מחשיבה יצירתית ואסוציאטיבית ומהתייחסות גמישה אל ההוראה.<br />נראה כי המחבר מתעלם ממצב אפשרי המתרחש לעיתים קרובות והוא, הובלת הדיון על ידי סטודנט שנוכחותו ההוראתית היא זו שמוליכה את השיח ומנווטת אותו.<br /><br /><br />בולט לעין כי המאמר נכתב עוד לפני עידן הווב 2.0, אך עדיין, כפי שציינתי, הוא יכול להיות שימושי לדיונים מקוונים על ידי מרצים ומנחים שגישתם ההוראתית הכללית מסורתית.<br /><div align="left">אריאלה לונברג</span></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/5379099231040797252-3492626077794397976?l=pisgatiksuv.blogspot.com' alt='' /></div>lariellnoreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-5379099231040797252.post-22259715786495876202008-03-04T12:22:00.000-08:002008-03-06T15:39:35.153-08:00<div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:arial;font-size:85%;color:#ff6600;">מוגש ע"י סימונה לקסר, מירב ירקוני ורינה שבתאי</span></div><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:Arial;color:#ff6600;"></span></div><div dir="rtl" align="right"></div><div dir="rtl" align="right">רק חלק מהעשייה המתוקשבת של מורים מממשת פדגוגיה <a href="http://www.oranim.ac.il/site/heb/TmplCourse.aspx?CourseID=458&amp;AccountID=25"><strong>קונסטרוקטיביסטית</strong></a> חברתית.</div><div dir="rtl" align="right"><br />המחקר בדק תפיסות <strong><span style="color:#000099;">בחמישה קריטריונים</span></strong> בשתי קבוצות מורים, מורים מתחילים ומובילי תיקשוב:<br /><br /><strong><span style="color:#000099;">התקשוב כמסייע בהתפתחות אישית ומקצועית</span></strong>, הקבוצות חשבו באופן זהה: כי קיימת אצל המורה העצמת אישית , העצמה במקומו של המורה בקהיליית ביה"ס וכי מתאפשרת פניית פעילות מקצועית באופן עצמאי.<br /><br /><strong><span style="color:#000099;">תפקיד התקשוב בהוראה</span></strong>, הקבוצות חושבו באופן זהה: שקיים גיוון, שיפור והעשרת ההוראה והלמידה, המוטיבציה עולה וקיימת חשיפה למידע עדכני ורלוונטי ללמידה.<br /><br /><strong><span style="color:#000099;">ערך למידת העמיתים</span>,</strong> הקבוצות חושבו באופן זהה: החל מהתנגדות מוחלטת וכלה בקבלה עקב אילוצים ולא מתוך הבנת התועלת הפדגוגית שבלמידה שיתופית.<br /><br /><strong><span style="color:#000099;">מקום התקשוב בחיי יום יום של הכיתה</span>,</strong> שוני בין הקבוצות. המתחילים ראו בתקשוב עול נוסף הנתפס כפרוייקט של פעילות מזדמנת. המובילים ראו בתקשוב כלי עזר וחלק בלתי נפרד מההוראה.<br /><br /><strong><span style="color:#000099;">התקשוב ככלי ליצירת דיאלוג</span>,</strong> שוני בין הקבוצות. המתחילים טענו כי אינו מהווה כלי לדיאלוג, המובילים סברו שהוא כלי ליצירת דיאלוג חינוכי מעבר לשעות ביה"ס.<br /><br />עפ"י <a href="http://www.raviva.co.il/SafeCMS/?PageID=60"><strong>התאוריה הקונסטרוקטיביסטית</strong></a> תפקיד המורה משתנה. במיוחד המורה <a href="http://avrumrotem.com/avrum-S/AR_lemida_shitufit/1%20lemida/lemida%201_1.htm"><strong>הקונסטרוקטיביסטי המתוקשב</strong></a> . ומתחזקות תפיסותיו של <a href="http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A4%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%95_%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%A8%D7%94"><strong>פאולו פריירה</strong></a><strong>.</strong> - <a href="http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=1710"><strong>"חינוך דיאלוגי "</strong></a> .<br /><br />עלינו ללמוד ממחקר זה בעידן ה web 2 - על פיתוח המורה.<br />להביא ל<a href="http://meital.technion.ac.il/slides/rafi-davidson-main-presentation-moshav4.ppt"><strong>שילוב בין הפדגוגיה לטכנולוגיה</strong></a> לתהליכי הוראה- למידה ולא להשאיר את <a href="http://avrumrotem.com/avrum-S/Sviva/post_who_is.htm"><strong>המורה כמקום הנבער</strong></a>.<br /><br />לטעת בו את האומץ להיות <a href="http://www.cet.ac.il/libraries/teachers-librarians/ometz.asp">ק<strong>ונסטרוקטיביסט</strong></a> מתוקשב ומקוון. </div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/5379099231040797252-2225971578649587620?l=pisgatiksuv.blogspot.com' alt='' /></div>רינה האכפתיתhttp://www.blogger.com/profile/03537220634156359061noreply@blogger.com6tag:blogger.com,1999:blog-5379099231040797252.post-76686367611153212362008-03-04T10:24:00.000-08:002008-03-04T10:32:55.389-08:00<div dir="rtl" align="right">התייחסנו למאמר הוראה מתוקשבת – דרך חיים או מעמסה למורה? אפיון הקצוות של טווח העשייה המתוקשבת של המורים.<br /><br />הציר המארגן: מחקר בנושא תפיסת תפקיד המורה בהוראה מתוקשבת.<br /><br />בבסיס המחקר מובאת הנחת יסוד: כי רק חלק מהעשייה המתוקשבת של המורים בביה"ס מממשת פדגוגיה <a href="http://www.oranim.ac.il/site/heb/TmplCourse.aspx?CourseID=458&amp;AccountID=25">קונסטרוקטיביסטית</a> – חברתית. המחקר התמקד בבחינת מידת היישום של תיאוריות זו בפעילויות מתוקשבות שפיתחו מורים.<br /><br />במחקר השתתפו שתי קבוצות מורים משני קצוות טווח העשייה המתוקשבת של מורים בחינוך הפורמאלי : מורים המתחילים דרכם בשימושי תקשוב בהוראה מחד, ומורים הנחשבים למובילי תקשוב, מאידך.<br /><br />המחקר בדק חמישה קריטריונים לבחינת תפיסות המורים:<br />1.התקשוב מסייע בהתפתחות אישית ומקצועית.<br />2.תפקיד התקשוב בהוראה<br />3.ערך למידת עמיתים<br />4.מקום התקשוב בחייי יום יום של הכתה<br />5.התקשוב ככלי ליצירת דיאלוג<br /><br />עפ"י המחוון במחקר - להלן סיכום תפיסות שתי קבוצות המורים :<br /><br />1.הקריטריון שבדק את התקשוב כמסייע בהתפתחות אישית ומקצועית,הראה כי שתי קבוצות המורים חושבות באופן זהה:</div><div dir="rtl" align="right">שקיימת אצל המורה העצמת תהליך ההתפתחות המקצועית – אישית , שקיימת העצמת מקומו של המורה בקהיליית </div><div dir="rtl" align="right">ביה"ס ומחוצה לו, ושהתקשוב מאפשר למורה לבנות פעילות מקצועית באופן עצמאי.<br /><br />2. הקריטריון שבדק את תפקיד התקשוב בהוראה הראה כי שתי קבוצות המורים חושבות באופן זהה: שקיים גיוון , שיפור </div><div dir="rtl" align="right">והעשרת ההוראה והלמידה , שהמוטיבציה בקרב התלמידים עולה וקיימת חשיפה למידע עדכני, אטרקטיבי ורלוונטי ללמידה.<br /><br />3. הקריטריון שבדק את ערך למידת העמיתים הראה כי שתי קבוצות המורים חושבות באופן זהה: הו אינן תומכות בלמידת</div><div dir="rtl" align="right">עמיתים: החל מהתנגדות מוחלטת של קבוצת המתחילים וכלה בקבלה עקב אילוצים , ולא מתוך הבנת התועלת הפדגוגית </div><div dir="rtl" align="right">שבלמידה שיתופית.<br /><br />4. הקריטריון שבדק את מקום התקשוב בחיי יום יום של הכיתה הראה שוני בין שתי הקבוצות. המורים המתחילים טענו </div><div dir="rtl" align="right">שהתקשוב מהווה עול נוסף על המורה , ונתפס כפרוייקט של פעילות מזדמנת ובלתי קבועה. המורים המובילים ראו בתקשוב</div><div dir="rtl" align="right">כלי עזר למורה , וחלק בלתי נפרד מההוראה היומיומית.<br /><br />5. הקריטריון שבדק את התקשוב ככלי ליצירת דיאלוג הראה שוני בין הקבוצות . המורים המתחילים טענו כי התקשוב אינו </div><div dir="rtl" align="right">מהווה כלי לדיאלוג עם תלמידים, בעוד שהמורים המובילים טענו כי התקשוב מהווה כלי ליצירת דיאלוג חינוכי שוטף מעבר </div><div dir="rtl" align="right">לשעות ביה"ס, בין המורה לתלמיד.<br /><br />המושג פדגוגיה קונסטרוקטיבית חברתית עובר כחוט השני במאמר וראוי שנבדוק את משמעויותיו.<br /><br />הנחת היסוד : הלמידה האנושית נתפסת לא רק כהעברת ידע אובייקטיבי מהמורה לתלמיד, אלא כתהליך חברתי מורכב <a href="http://www.edu-negev.gov.il/tapuz/michalli/learner_centered.htm#developmental">שהלומד עומד במרכזו</a> , ויש לו תפקיד פעיל בהבניית הידע אותו הוא לומד.<br /><br />עפ"י <a href="http://www.raviva.co.il/SafeCMS/?PageID=60">התאוריה הקונסטרוקטיביסטית</a> הלומדים בונים את הבנתם מתוך ידע המצוי אצלם. מכאן שכל לומד מחזיק בידע ייחודי, והעימות שנוצר בין ידע קיים למידע חדש ואינטראקציה עם לומדים אחרים יוצרת למידת עמיתים משמעותית,יותר מאשר למידה שהתבססה אך ורק על המורה. מכאן שתפקיד המורה בהוראה קונסטרוקטיביסטית היא לשמש כמנחה וכעמית (מיומנויות שונות מתפיסת תפקיד המורה המסורתי).<br /><br />הקריטריון החמישי שנבדק במחקר מעלה לדיון חינוכי פילוסופי את תפקידו של המורה <a href="http://avrumrotem.com/avrum-S/AR_lemida_shitufit/1%20lemida/lemida%201_1.htm">הקונסטרוקטיביסטי המתוקשב</a> ,בהקשר לפעןלותיו כמנחה ברשת, מדריך היוצר עם תלמידיו דיאלוג ומבהיר כי על כולם מוטלת אחריות על תהליך הלמידה.<br /><br />אבחנה זו מתקשרת לפדגוגיה עפ"י <a href="http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A4%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%95_%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%A8%D7%94">פאולו פריירה</a>.: פריירה יצר אסכולה חדשה בחינוך שנהוג לכנותה בין היתר: <a href="http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=1710">"חינוך דיאלוגי ".</a>מהותו של הדיאלוג בפדגוגיה של פריירה היא שיח שוויוני בין לומדים ומלמדים, שיח הנובע מהחיים של הלומדים ומבוסס על כבוד הדדי.<br /><br />ממצאי המחקר מהווים בסיס לשיקולי דעת בתהליכי הכשרת מורים: עידוד מורים להוראה בגישה בקונסטרוקטיביסטית – חברתית , כך שתאפשר יישום תרבות תקשוב המנצלת את משאב התלמידים כעמיתים.<br /><br />מנקודת מבט של התפתחות המורה בהיבט הטכנולוגי: חוקרים רבים וביניהם סלומון מציגים (,2000salomon ) חזון, שבו הטכנולוגיה תעמוד לרשות הפדגוגיה ותעזור במימושה. הטכנולוגיה תספק כלים ליצירת סיטואציות לימודיות תוך שימוש בפדגוגיות חדשניות. עידן הweb 2 - ופיתוח הולך ומתרחב בכלים המבוססים על שיתופיות בלמידה מחזק את הצורך בהתפתחות המורה ויישום מושכל של בהיבט הטכנולוגי.<br /><br />מנקודת מבט של התפתחותו הפדגוגית של המורה, קוליסון וחובריו (collision et-al:2000) מציגים גישה בה המורה משנה את תפקידו מהוראה ממוקדת מורה להוראה ממוקדת תלמיד. לדבריהם, התקשוב מאפשר דיאלוג בין השותפים לתהליך למידה הוראה, וע"י כך לעודד עמיתים משחררת את המורה מהתפקיד של מקור עזר בלעדי לתלמידים .<br /><br />הממצא במחקר בו עסקנו, הראה כי שתי קבוצות המורים לא ניצלו מספיק את ההיבט הטכנולוגי שעמד לרשותם לצורך מימוש הוראה קונסטרוקטיביסטית חברתית על מרכיביה השונים.<br /><br />כמובילים בארגון שתפקידו המרכזי הינו פיתוח עובדי הוראה , מה שעלינו ללמוד ממחקר זה כי האתגר העומד לפנינו הוא למצוא את הדרכים להביא את מורים מן השורה להבין את היתרון <a href="http://meital.technion.ac.il/slides/rafi-davidson-main-presentation-moshav4.ppt">בשילוב בין הפדגוגיה לטכנולוגיה</a> לטובת תהליכי הוראה- למידה ולא להשאיר את <a href="http://avrumrotem.com/avrum-S/Sviva/post_who_is.htm">המורה כמקום הנבער</a>. או במילים פשוטות האומץ להיות מורה <a href="http://www.cet.ac.il/libraries/teachers-librarians/ometz.asp">קונסטרוקטיביסט</a> מתוקשב ומקוון.<br />לאפשר להם לשלב טכנולוגיה ולהתנסות הלכה למעשה בפעילויות הוראה – למידה , במרכזי פסג"ה, בתהליכי הפיתוח המקצועי בהם הם שותפים. </div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/5379099231040797252-7668636761115321236?l=pisgatiksuv.blogspot.com' alt='' /></div>רינה האכפתיתhttp://www.blogger.com/profile/03537220634156359061noreply@blogger.com1tag:blogger.com,1999:blog-5379099231040797252.post-19408960369156465142008-03-02T12:42:00.000-08:002008-03-03T07:48:51.632-08:00<div dir="rtl" align="right">Assessing Teaching Presence in a Computer Conferencing Context<br /><br />מאמר זה מספטמבר 2001 מציג כלי לבדיקת "נוכחות ההוראה" (Teaching presence ) בקורסים מקוונים. על סמך המחקר קובעים הכותבים כי לנוכחות ההוראה שלשה מרכיבים: 1. עיצוב וארגון 2. מתן אפשרות לשיח חופשי 3. הוראה ישירה .<br /><br />המאמר משווה את תפקיד המורה בקורס מקוון לתפקיד המורה ב"בתי הספר של כיתה אחת" באמריקה של תקופת המתיישבים הראשונים. על המורה דאז היה ללמד תלמידים בתשעה שנתונים באותה כיתה! כדי להצליח במשימה המורה היה צריך לעסוק בעיצוב וארגון חוויות הלמידה של התלמידים. כמו כן המורה היה צריך ליצור תקשורת לימודית בין התלמידים ברמות גיל שונות. בנוסף על כל אלה היו למורה מספר רב של תפקידים טכניים כגון הסקת תנור העצים.<br /><br />המורה בקורס מקוון הוא חלוץ בדיוק כמו עמיתו שחי לפני כמה מאות שנים. תפקידיו דומים להפליא לתפקידי המורה דאז. המורה המקוון נמצא במאין בית ספר חד חדרי עם הרבה תלמידים ברמות שונות. עליו לעצב ולארגן את ההוראה בצורה ייחודית, לאפשר שיח חופשי בין תלמידיו ולספק הוראה ישירה. כל זה ברמה של סטודנטים לתואר שני ומעלה.<br /><br />על סמך מחקרים של אחרים ושלהם עצמם הכותבים מגדירים פעולות של "נוכחות הוראה" לכל אחת משלשת הקטגוריות הנ"ל. בלי "נוכחות ההוראה" הלמידה לא מתקיימת במלוא עוזה.- כך אומר המחקר. הכותבים מציעים כלי לבדיקת "נוכחות ההוראה" בקורס. הם מציעים אינדיקאטורים, מילים או פראזות, המצביעים על שימוש במרכיבים של "נוכחות ההוראה". חיפוש האינדיקאטורים בטקסטים של המורה או המנחה של הקורס המקוון ילמד על האינטסיביות של "נוכחות ההוראה".<br /><br />הכותבים מביאים ציטוט ממרשאל מקלוהן: "המדיום הוא המסר" – כלומר לאמצעי הטכנולוגי בו מעבירים את המסר יש חלק גדול ואפילו קובע של משמעות המסר. ההוראה בקורסים מקוונים מושפעת מחוסר התקשורת הבלתי מילולי של הלמידה. לפי מקלוהן, כאשר אנו משתמשים במדיום חדש אנו ממשיכים לחשוב בתנאים של המדיום הקודם. לכן החשיבות הרבה בניתוח מדויק של הפעולות המתקיימות במדיום.<br /><br />בהסתכלות אחורה של כמעט שבע שנים מאז כתיבת המאמר (ובוודאי מעריכת המחקרים המצוטטים) עולות כמה נקודות למחשבה: א. האם היום בדיקת הטקסטים של המורים בקורסים מקוונים בדרך המוצעת יעילה? היום חלק ניכר מהחומר מועבר בסוגי מדיה שונים ומגוונים. המורה מביע את נוכחותו בהעברת החומרים ולאו דווקא בצורה מילולית. היום יש תקשורת מעבר לטקסטים המילוליים. ב. בעידן ה Web 2 , כאשר ההדגש הוא על דו-כיווניות של המידע וכאשר הסמכותיות של המורה אינה בעלת אותו משקל של לפני שנים מעטות יחסית, האם אין מקום לשנות את ההגדרות של "נוכחות ההוראה".</div><div dir="rtl" align="right"></div><div dir="rtl" align="right">יוסי ביג'ל</div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/5379099231040797252-1940896036915646514?l=pisgatiksuv.blogspot.com' alt='' /></div>אגף פסגהhttp://www.blogger.com/profile/16481382634891863486noreply@blogger.com3tag:blogger.com,1999:blog-5379099231040797252.post-38232272056142171002008-03-02T11:35:00.000-08:002008-03-02T11:38:07.959-08:00<div dir="rtl" align="right">נכתב ע"י דניאל הסל ואלחנן אופניהם</div><div dir="rtl" align="right"> </div><div dir="rtl" align="right">מבוסס על מאמרם של עדנה טל-אלחסיד וחגית מישר-טל. במאמרם: "דגמים להפעלה ולשיתופיות בסביבות ויקי בקורסים אקדמיים"<br /><br />הויקי הוא אנציקלופדיה שיתופית, אנציקלופדיה זו מזמינה את המשתמשים בה לכתוב ערכים, ולערוך ערכים שכתבו משתמשים אחרים, כולל אפשרות מחיקה מוחלטת. כל פעולה שנעשית מתועדת בהיסטוריה של פריט זה וניתנת לשחזור ע"י משתתפים אחרים.<br />למרות הליברליות הזאת, האנציקלופדיה המקוונת הזאת צברה תוך מספר מועט של שנים, מידה רבה של אמינות, עדכניות ומידע עצום שנכתב בעשרות שפות .<br /><br />בספרות מתועד שהשתמשו בכלי הויקי לצורך למידה מתוקשבת במספר דגמים.<br /><br />שיתופיות בתוצר – העבודה מתחלקת ע"י המשתתפים מטלות משנה, אותן הם מבצעים באופן עצמאי, וממזגים את התוצאות החלקיות לתוצר סופי אחד. מידת השיתופיות בתהליך בדגם זה -נמוכה. השיתופיות מתבטאת בחשיפת התוצרים לפני המשתתפים האחרים ושיתופם בידע.<br />שיתופיות בתהליך – העבודה מתבצעת ע"י צוותים של לומדים שעובדים יחדיו על תוצר אחד, או צוותים קטנים שעובדים בשיתופיות על חלק מהתוצר. מידת השיתופיות בעבודה בדגם זה - רבה.<br />שיתופיות בהערכה – השיתופיות באה לידי ביטוי בשלב מתן המשוב והערכה זה לזה. כתוצאה מהערכת עמיתים שנעשית בדרך זו, מוגברת מעורבות הלומדים בקורס.<br /><br />במאמר הן מתייחסות לארבעה דגמים של שיתופיות שמתבססים על שלושת האופנים הקודמים :<br /><br />שיתופיות בתוצר – בדגם זה רוב העבודה היא יחידנית, כל לומד יוצר לעצמו דף בויקי, ורק הוא כותב ועורך אותו השיתופיות בא לידי ביטוי רק בפרסום .<br />שיתופיות בתוצר והערכה – בשלב הראשון הלומד כותב על נושא אישי ומעלה אותו לויקי, בשלב שני הלומדים האחרים כותבים משוב על עבודת העמית. העמית – כותב הערך, מתקן את עבודתו בהתחשב בהערכות העמיתים שקיבל.<br />ויקי מזמן עריכה ישירה של החומרים. בחלק מהקורסים הופעל משוב זה בצורה חלקית.<br />שיתופיות בתהליך ובתוצר – שיתופיות בתהליך של כתיבת המטלות ובנוסף אפשרות של עריכה ע"י הלומדים האחרים, או ע"י הצוות שעוסק בנושא הזה.<br />שיתופיות בתוצר בתהליך ובהערכה – בנוסף לכתיבה ולעריכה המשותפת, יש מימד נוסף של משוב עמיתים בחלקי העבודה שהם אינם כותבים.<br /><br />כאשר עוסקים בלמידה חשוב גם לתת את הדעת על התהליך בו המשתתפים מקבלים ציון על הישגיהם בלמידת קורס זה.<br /><br />מסקנת הכותבים: חשוב לתת ללומדים מראש מכוון, שיסביר על סמך מה יקבע הציון שלהם בקורס.<br />חשוב להגדיר במכוון זה מספרי מינימום ומקסימום של פריטי מידע שכל משתתף מחויב להעלות.<br />יש לחייב פעילויות עריכה של משתתפים אחרים.<br /> </div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/5379099231040797252-3823227205614217100?l=pisgatiksuv.blogspot.com' alt='' /></div>דניאל הסלhttp://www.blogger.com/profile/02395341819461277149noreply@blogger.com6tag:blogger.com,1999:blog-5379099231040797252.post-10499604340932998172008-03-02T06:06:00.000-08:002008-03-02T06:12:38.360-08:00<div dir="rtl" align="right"><br /><a name="842988104911507736"></a><span style="color:#ff9966;"><strong>איך יוצאים מקיבעון לפריצת דרך</strong></span></div><div dir="rtl" align="right">בפוסט שלנו התבססנו על המאמר "הוראה מתוקשבת - דרך חיים או מעמסה למורה מאת תמר ענבל-שמיר ויעל קליהציר המרכזי אותו בחרנו: "העשייה המתוקשבת שלהם (מורים מובילי תקשוב ומורים חדשים) במימד השיתופיות, נמצאת נמוכה. קוליסון וחובריו (Collison et-al;200) מציגים גישה בה המורה משנה את תפקידו מהוראה ממוקדת מורה להוראה ממוקדת תלמיד. לדבריהם היכולת של התקשוב לאפשר דיאלווג בין כלל השותפים לתהליך הלמידה / הוראה וע"י כך לעודד למידת עמיתים משחררת את המורה מהצורך להיות מקור עזרבלעדי לתלמידים...."כיצד פורצים את המחסום? </div><div dir="rtl" align="right">קביעת מדיניות ופיתוח מודלים להתנסות מעשית של מורים ומורי מורים.<br />ציוני דרך:<br />1. פיתוח תוכנית התקשוב לאומית שתתמוך ותפתח : Personalized Learning, כלומר, סביבת למידה אישית לכל תלמיד מערכת ניהול נוכחות ושעות, דואר אלקטרוני, ניהול למידה, ויקי, בלוגים, רשת חברתית ועוד. והכול ברשת. כך ייווצר "רצף בית ספר – בית"<br />2. מעורבות הורים בלמידה - לאפשר להורים לראות את תמונת המצב של ילדיהם אונליין חיבור וקישוריות מכל מקום ובכל זמן לצורך הרחבת תהליך הלמידה והתקשורת בין המורים, התלמידים וההורים (דגש על ההורים שצריכים לקחת חלק בלמידה של ילדיהם);<br />3. תהליך הלמידה, שהקונסטרוקטיביזם מאפיין אותו. נקודת המוצא ללמידה – התלמיד והמציאות בה הוא פועל, הכול צריך להיות מכוון אליו. למידה אישית "למען" התלמיד, "עם" התלמיד ו"על ידי" התלמיד. כל מערך ההוראה, הלמידה וההערכה צריך לצאת מנקודות המבט האלה.<br />4. שיתוף במשאבים, סביבות חדשות לעבודה ולמידה (בעיקר Collaboration ולמידת עמיתים), אפשרות של דיונים סינכרוניים להפנות משאבים רבים לפיתוח מתודולוגיות, כלים, סביבות למידה מתוקשבות, תהליכי הערכה מתוקשבים מערכת הערכה מתוקשבת ועוד.<br /><a title="ערוך פרסום" href="http://www.blogger.com/post-edit.g?blogID=2177182601149427370&amp;postID=384159976972380181"></a><a href="http://www.blogger.com/profile/18029709193898990929"></a><a class="quickedit" title="ערוך" onclick="'return" href="http://www.blogger.com/rearrange?blogID=2177182601149427370&amp;widgetType=Profile&amp;widgetId=Profile1&amp;action=editWidget" target="configProfile1"></a></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/5379099231040797252-1049960434093299817?l=pisgatiksuv.blogspot.com' alt='' /></div>אילה אבני ורוחלה סלייפרhttp://www.blogger.com/profile/18029709193898990929noreply@blogger.com1tag:blogger.com,1999:blog-5379099231040797252.post-49848242057648434512008-03-02T03:17:00.000-08:002008-03-02T03:27:01.141-08:00<div dir="rtl" align="right"><span style="color:#cc6600;">כתבו: אדוה גבאי עפר, דליה קפלן, עופרה עופרי<br /></span><br /><br /><span style="color:#990000;">"...לנהל פורום? השתגעת? זה יגזול ממני הרבה שעות עבודה ואין לי זמן לכך...גם ככה אני בקושי מסתדרת עם האתר..."<br />"..את יודעת שאנחנו המנחות לא מתוגמלות על כך... וחוץ מזה, לא בטוח שזה בכלל מקדם את הלמידה של המשתלמים..."<br />"...היה לי פעם פורום, אבל קשה מאד לשכנע את המשתלמות להיכנס אליו, ואם כבר נכנסות, אחרי כמה דפים לא מבינים משם כלום..."<br /></span><br />היגדים כאלה ואחרים אנו זוכות לשמוע, לעיתים, כאשר אנו מציעות למורי מורים המנהלים כבר אתר מלווה השתלמות להוסיף קבוצת דיון לאתר שלהם, ובכל זאת יש חשיבות רבה לקיומן של קבוצות דיון למטרות שונות. התקשורת הא-סינכרונית, שהינה ערוץ הלמידה בפורומים, מאפשרת ליצור קהילייה לומדת - חוקרת ללא תלות במרחב ובזמן, תוך תיעוד שקוף של כל האינטראקציות המתרחשות בין ובמהלך מפגשי ההשתלמות.<br /><br />קהילייה כזאת, מתאפיינת, עפ"י באומן ואיגר, במספר תנאים, שלא תמיד מתקיימים: א. מחויבות לקבוצה וליצירת ידע שיתופי. ב. אוטונומיה. ג. רמות גבוהות של דיאלוג. ד. אינטראקטיביות. ה. שיתופיות. ו. צורך משותף לכולם. ז. המשגה תיאורטית.<br />יצירת קבוצות דיון לימודיות המקדמות תהליכי הוראה – למידה במרחב המתוקשב, בעלות המאפיינים שצוינו לעיל, מלווה תמיד בשאלה – <span style="color:#cc0000;">כיצד ניתן להעריך את איכות הדיון בקבוצות אלו אילו או במילים אחרות, אילו פרמטרים מצביעים על כך, שמתקיים דיון איכותי?<br /></span><br />במרכז הפסג"ה, האמון על פיתוח מקצועי של סגלי הוראה, לשאלה זו ניתן משנה תוקף, שכן היא נוגעת הן להנחיית מורי המורים לעבודה משמעותית יותר בהשתלמויות שהם מקיימים והן להכשרת סגלי ההוראה כמודלינג, האמור להקרין, מאוחר יותר, גם על התהליכים שיקדמו הם בכיתותיהם עם הלומדים.<br /><br />ההמלצה העולה מהמחקר של באומן ואיגר היא ליצור קבוצת דיון מובנית, שבה הדיון ממוקד מטלה לימודית או עוסק בהיבטים שונים של נושא מוגדר. בסוג כזה, התקבלה הערכה כוללת גבוהה יותר לאיכות הדיון שהתקיים בפורום .<br /><br /><span style="color:#990000;">שימושים אפשריים במחוונים להערכת איכות הדיון בתהליכי העבודה במרכז הפסג"ה:<br /></span>ההצעה למחוון להערכת קבוצת דיון לימודית העולה מהמאמר <a href="http://telem-pub.openu.ac.il/users/chais/2007/morning_2/M2_7.pdf">http://telem-pub.openu.ac.il/users/chais/2007/morning_2/M2_7.pdf</a> (נספח 1), תואמת את ההתנסות שלנו לחשיבות הערכת איכות הדיון בפורום, כחלק מארגז הכלים שניתן בידי מורי המורים. בנוסף, למחוון כזה יש חשיבות בכל שלבי ההשתלמות: שלב התכנון, במהלך ההשתלמות ובסיומה לצורך הערכת הלמידה שהתרחשה בעקבותיו.<br /><br />מחוונים כאלה יכולים לסייע רבות למורי המורים ולסגלי ההוראה השונים <strong>להגדיר ולהבנות את רמת הציפיות מהם ומהמשתלמים</strong> המשתתפים בקבוצת הדיון. <strong>למרות זאת, מתוך הניסיון בשטח, מעטים מורי המורים העושים שימוש בכלים אלו להשבחת הפעילות בקבוצות הדיון שלהם ללא ליווי או תיווך משמעותי, היכול להינתן ע"י צוות תומך במרכז הפסג"ה.<br /></strong><br />המחוון המוצע במאמר האמור (ראה נספח 1), מתייחס <strong>לשלושה ממדים מרכזיים</strong>, שכל אחד מהם מכיל קריטריונים נוספים: א. מבנה תוכן ותהליך, ב. נוכחות המשתתפים ג. תהליכי הנחייה. קריטריונים מפורטים אלו יכולים לסייע למורה המורים בבואו להעריך את איכות קבוצת דיון בהשתלמות שלו או כדי לתכנן ולבנות קבוצת דיון עתידית.<br /><br />שימוש נוסף למחוון זה יכול להיות ע"י צוות מדריכי הפסג"ה, המעריכים קבוצת דיון כלשהי <strong>ומשקפים למורה המורים, נקודות חוזק ונקודות לשיפור, כהערכה מעצבת שתשפיע על המשך השימוש בפורום</strong>. לדוגמא: באחת ההשתלמויות, הערכנו את איכות הדיון בפורום מדריכות חינוך לשוני ואף את מידת וסוג הנוכחות של כל משתתפת. שלחנו מכתב אישי לכל משתתפת המשקף את מקומה בפרמטרים שנבדקו. בהשתלמות אחרת, נתנו משימה לקבוצת המשתלמות של הערכת איכות הדיון בפורום שלהן באמצעות מחוון (ניתן לקבל ע"י פנייה לדוא"ל של אדוה).<br /><br />אפשרות נוספת לעבודה עם מחוון כזה, יכולה להיות <strong>בהכשרה ממוקדת של מורי מורים</strong> המעוניינים להשביח את התהליכים שהם מזמנים בהשתלמויות שלהם באמצעות שימוש משמעותי יותר בקבוצות דיון.<br /><br />לדעתנו, היבט נוסף שיכול להשפיע על איכות הדיון בפורום, הוא <strong>התועלת העתידית, שהמשתלמים חשים, שניתן לגזור מהשימוש בפורומים</strong>. ידוע לכולם, שלאחר שימוש מתמשך בקבוצת הדיון, וכאשר נוספים דפים רבים לפורום, יש תחושה של 'הצפת מידע' ואיבוד ההתמצאות. לכן, אנו מציעות להוסיף מימד של ניהול הידע מהפורום, העשוי לסייע למשתלמים לחוש בתחושת הערך של הפורום עבורן ועבור אנשים אחרים ולעודד את השימוש וההשקעה בו. <strong>לדוגמא:</strong> סיכום של הידע המשמעותי החדש שנוצר בפורום כל פרק זמן מסוים, סיכום של תובנות המשתתפים וארגונן בצורה מעניינת, יצירת תיקיות נושאיות לפני הנושאים שהועלו בפורום, יצירת ידע חדש ע"י משתתפי הפורום והפצתו בצורות שונות ועוד. מורת מורים איתה התנסינו בתהליך, בליווי צמוד, ציינה שלמדה רבות מהמהלך וגם המשתלמות שלה עשו שימוש רב יותר בחומרים מהפורום, למרות העבודה הרבה הכרוכה בתהליך מסוג זה.<br /><br /><strong>לסיכום,</strong> אין ספק, שסוגיית איכות הדיון בפורומים והערכתה היא משמעותית לקידום תהליכי ההוראה למידה המתקיימים בהשתלמות ולשיפור האינטראקציה והבניית הידע של המשתלמים והמנחים ומחוונים מהסוג המוצע במאמר יכולים רק לתרום לכך. עם זאת, חשוב לבדוק, שהזמן הרב המושקע בכך ומידת המחויבות של המנחה הן מבחינת שעות העבודה הרבות והן מבחינת העמידה במגוון קריטריוני איכות יהיה מוצדק מבחינת התרומה למורה המורים ולמשתלמים.<br /><br />הדיון בסוגיית הערכת איכות הדיון בפורומים מעוררת גם כיווני חשיבה עתידיים, לגבי הכשרת סגלי הוראה או פיתוח מקצועי של מורי מורים בנושאים כמו: יכולת ארגון וניהול זמן ההשתלמות בסביבה ווירטואלית, בקיאות בתחום המקצועי, עירור מוטיבציה של השותפים לנושא, פיתוח יכולות מסוגים שונים: בינאישיות, חברתיות, דיאגנוסטיות ועוד.</div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/5379099231040797252-4984824205764843451?l=pisgatiksuv.blogspot.com' alt='' /></div>אדוה גבאיhttp://www.blogger.com/profile/01559062821610840376noreply@blogger.com3tag:blogger.com,1999:blog-5379099231040797252.post-32562913235353917712008-03-01T14:22:00.000-08:002008-03-01T14:29:22.784-08:00<p><span style="font-family:arial;"><span style="color:#3333ff;"><strong>מורה מוביל או מורה מובל?</strong></span><br /><br />במאמר של תמר שמיר ויעל קלי מפורטים ההבדלים במאפייני העשיה המתוקשבת בין מורים מובילי תקשוב לבין מורים מתחילים. למרות התפיסה החיובית לגבי הצורך בשילוב תקשוב יש שוני רב באופן היישום. בעוד שהמורים המובילים רואים בתקשוב דרך חיים, כלי עזר המאפשר הרחבת הלמידה מעבר לגבולות הזמן והמקום, המורים המתחילים ראו בכך עול ומעמסה, קבלו על חוסר תגמול, טשטוש גבולות הזמן בין עבודה לבית ושינוי מהותי של דרך עבודתם.<br /><br />במהלך עבודתי בפסג"ה שוחחתי עם מורים ועם מורי מורים לגבי התייחסותם לשילוב תקשוב בהוראה, ולהלן לקט תגובות:<br /><br /><span style="color:#990000;"><strong><u>מורים</u></strong></span><br /><br /><u>גורמים המעכבים שילוב תקשוב בביה"ס:</u><br />- החדשנות גוזלת זמן רב. התפוקה של שיעור בן 45 דקות היא מזערית בתחום התקשוב. הפתרון היה לעבוד מעבר לשעות הלימודים או בבתים.<br />- עידוד מורים חדשים להצטרף לחדשנות היתה בעייתית. אין הבטחה לגבי תגמול כספי, בעוד שברור לכולם שהתשומות הנדרשות עבור הצלחת החדשנות הינן עצומות.<br />- קושי בעידוד מורים להשתתף בקורסים מתקדמים בתקשוב בזמנם החופשי.<br />- צורך בתחזוקה קבועה של המחשבים בבית הספר. במרבית ביה,ס אין טכנאי זמין.<br />- כמות המחשבים בביה"ס הינה מוגבלת, ובחלקם הקונפיגורציה בלתי-מספקת.<br />- חשש של מורים מתחילים לעבוד עם תלמידים היודעים מחשבים ברמה גבוהה יותר מהם.<br /><br /><u>רעיונות לעידוד הטמעת התקשוב בביה"ס:</u><br />- הקצאת שעות למורים אשר מוכנים להשתתף בחדשנות.<br />- עידוד מצד הנהלת ביה"ס והפיקוח. "הרשות יכולה לספק לבתיה"ס מחשבים, וגם קורסים למורים, אבל מה שביה"ס עושה עם התשתיות והצוות הוא תוצאה של יוזמות בית-ספריות."<br />- קורסי הכשרה מתקדמים בתחום התקשוב.<br />- ליווי ותמיכה מקצועית במורים המשלבים תקשוב בהוראה.<br />- קורסי הכשרה ומפגשים משותפים עם מורים מבתי"ס אחרים, לצורך למידה מההתנסות הפדגוגית של אחרים, בנוסף לרכישת מיומנויות טכנולוגיות חדשות.<br /><span style="color:#990000;"><strong><br /><u>מורי-מורים:</u></strong></span><u><br /></u><br /><u>גורמים מעכבים הוראה מתוקשבת:</u><br />- הוראה מתוקשבת אינה חובה במרכזי הפסג"ה<br />- אי הכרה בזמן הנדרש לפעילות מתוקשבת<br />- העדר תגמול כספי ביחס להשקעה הרבה הנדרשת<br />- זמן שמושקע בהסבת תכנית לתקשוב יכול היה להיות מושקע במחקר<br />- מחסור בזמן, בעיקר בקורסים בהיקף של 28 שעות<br />- חשש טכנולוגי<br />- חשש מחוסר בתמיכה<br />- הכשרה לא מספקת / חוסר בהכשרה<br />- היסוס וחוסר יכולת להתמודד עם שינויים שנובעים מהמהלך של כניסה לתקשוב<br />- חוסר בהבנה מעמיקה של תחום הלמידה המתוקשבת<br />- אי בהירות לגבי זכויות יוצרים / הקניין הרוחני. חשש לשים חומרים ברשת.<br />- הצורך של המורה בתהליך פנים- אל - פנים עם סטודנטים<br /><br /><u>גורמים מעודדים הוראה מתוקשבת:<br /></u>- יותר אינטראקציה בין המרצה לבין המורה המשתלם<br />- מוטיבציה אישית להשתמש בטכנולוגיה<br />- אתגר אינטלקטואלי וסקרנות לחדשנות<br />- התהליך של עיצוב התפקיד- הזדמנות עבור המורה<br />- סביבה נוחה לשיתוף פעולה בין המורים המשתלמים<br />- אפשרות העשרה בחומרים ובדרכי הוראה.<br />- מענה לצרכים של סטודנטים<br />- נגישות גבוהה עבור הסטודנטים<br /><br /><br />סקירה זו מאששת את הטענה של תמר שמיר ויעל קלי לגבי עמדת המורים בדבר חשיבות התקשוב וחדשנות בחינוך. ביכולתם של מורים מתחילים לשנות את תפיסתם רק אם יחוו בעצמם התנסויות חיוביות בלמידה במהלך ההשתלמויות.<br />כאן בדיוק המקום של מרכזי הפסג"ה!!!<br />וכאן גם המקום להזכר בבן גוריון שלנו שאמר: "כשאדם עולה במעלה ההר לא די שיראה מרחוק את הפסגה הגבוהה ויישא תמיד את עיניו לקראתה, עליו לראות את השבילים ולבדוק אם אין בדרכים פתחים ובורות או חיות טורפות. ואם ישנם, עליו להתגבר עליהם או לעקוף אותם אחרת לא יגיע לפסגה".<br /> </span></p><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/5379099231040797252-3256291323535391771?l=pisgatiksuv.blogspot.com' alt='' /></div>נבטhttp://www.blogger.com/profile/11068869826622163137noreply@blogger.com1tag:blogger.com,1999:blog-5379099231040797252.post-549168206095172442008-02-29T22:40:00.000-08:002008-02-29T23:07:00.709-08:00תמר ענבל שמיר ויעל קלי מדברות במאמרן "הוראה מתוקשבת - דרך חיים או מעמסה למורה?" משנת 2007 על שתי קבוצות מורים- מורים מתחילים בתחום התקשוב ומורים מובילים ועל יחסם לתחום התקשוב כדרך למידה בבית הספר.<br />במאמרן סוקרות החוקרות מחקרים המתייחסים לכך שהכשרה שתעודד הוראה בגישה קונסטרוקטיביסטית חברתית תאפשר ליישם תרבות תקשוב המנצלת את המשאב של תלמידים עמיתים.<br />עוד מציגות החוקרות מחקרים המתייחסים לשימוש מושכל בתקשוב בהוראה כעשוי לתמוך בלמידה משמעותית ולהוות מנוף להתמודדות המורה עם נושאים דידקטיים, תוכניים וארגוניים.<br />הן מצטטות את פרו' סלומון המתייחס לטכנולוגיה ככלים שיעמדו לשירות הפדגוגיה ועל כך שהטכנולוגיה תאפשר נגישות למידע , תספק כלים אינטראקטיביים ושיתופים ( בעיקר עכשיו בעידן ה- WEB 2.0- הערה שלנו)<br />לאחר בדיקה בשטח של שתי קבוצות המורים הגיעו החוקרות למסקנות ששתי קבוצות המורים חשבו על המחשב ככלי חשוב לשיפור ההוראה , מתחבר לעולם הלומדים, מאפשר למידה מתוך הנאה<br />(ואנחנו מוסיפות גם הנעה) והרחבת עולם ההוראה. לסיכום החוקרות טוענות שהאתגר העומד בפנינו הוא למצוא דרכים להתערבות בית ספרית שתסייע למורים מן השורה לאמץ את הגישה הדיאלוגית/ שיתופית לתקשוב, שתאפשר להם להתפתח למובילי תקשוב שיחדירו תרבות הוראה המנצלת טוב יותר את הפוטנציאל העצום הגלום בתקשוב.<br />ואני רוצה להתייחס לכך מההיבט שלי כרכזת תקשוב בשתי פסגות.<br />אם אנחנו נשכיל לשתף פעולה בצורה המירבית עם מפקחות התקשוב ועם מובילי התקשוב בערים שנמצאים בפריסה הגיאוגרפית של הפסג"ה, נוכל למקצע את המורים שלנו ביחד בתחומי התקשוב.<br />אני מדברת מתוך ניסיון אישי, שכן אני תפקדתי במשך מספר שנים שני התפקידים במקביל ויצאתי נשכרת כמו גם המורים שהנחתי.<br />חשוב לשלב תקשוב בכל השתלמות בפסג"ה. כוונתי בשילוב תקשוב היא לא שהמרצה יראה מצגת, אלא שילוב איש תקשוב שיחשוף אותם לרעיונות להפעלת התלמידים בעזרת המחשב בכיתות או לאחר שעות הלימודים.<br />ההשתלמויות צריכות להיבנות כהתנסות של המורים בתהליכים אותם ילמדו אחר כך בכיתה. לא להראות להם כלים ותהליכים, אלא שהם בעצמם יעברו התהליך כלומדים. שוב מתוך ניסיון כאשר אתה עובר תהליך לימוד בעצמך, אתה חווה את ההצלחות והקשיים ומהם לומד כיצד להעביר אותם לתלמידים בכיתה.<br />אנחנו נמצאים כעת בתקופה בה המורים מתחילים לקבל מחשבים ניידים,שאמורים לשמש אותם בתהליכי ההוראה למידה שלהם בכיתות, ואין זמן יותר טוב מזה.<br />צריך לחושב כיצד מרכזי הפסג"ה נערכים לסייע בהטמעת תרבות העבודה הזו בבתי הספר.<br />אשמח לשמוע אם למישהו מאזור הדרום ( שם כבר המורים קיבלו מחשבים) יספר לנו על נסיונו ועל ההתנסויות שלו בתהליך.<br />נראה לי שתפקידנו בן היתר להכשיר את המורים וליישר קו עד כמה שאפשר גם עם המורים המתחילים כפי שהם מוגדרים במאמר. לא כולם עושים זאת בשל חוסר זמן או רצון מעבר לשעות הלימודים בפועל . חלקם עושים זאת בשל פחד להודות בחוסר הידע שלהם. ועל כך עלינו לעבוד איתם.<br />צריך לסייע למורים בהכנת משימות מתוקשבות שישלבו משימות ברמת חשיבה גבוהה.<br />ולסיכום אני, כמובן, רואה את תרבות התקשוב כחלק מתהליך ההוראה ולא כמעמסה.<br /><br />רונית נחמיה<div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/5379099231040797252-54916820609517244?l=pisgatiksuv.blogspot.com' alt='' /></div>רונית נחמיהhttp://www.blogger.com/profile/12878509435351016958noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-5379099231040797252.post-23767913285890591022008-02-28T09:04:00.000-08:002008-02-28T09:12:04.168-08:00<div dir="rtl" align="right"><span style="color:#cc0000;">מעול למנעול- להיפתח לתרבות פדגוגית מתוקשבת </span></div><div dir="rtl" align="right"><br />מאמרון מאת ענת ניר ומירה פרישמן </div><div dir="rtl" align="right"><br />מתוך המאמר: <span style="color:#3333ff;">הוראה מתוקשבת-דרך חיים או מעמסה למורה? מאת תמר ענבל-שמיר, יעל קלי</span> </div><div dir="rtl" align="right"><br />על פניו נראה, כי המחשב הזמין הפך לחלק בלתי נפרד בתרבות הפדגוגית העכשווית. אולם במחקר שבוצע בקרב שתי קבוצות קצה של מורים ביחס לשילוב המחשב בהוראה על-פי הגישה הקונסטרוקטיבית-חברתית הראה שקיימים ביניהם פערים בתרבות התקשוב הפדגוגית.<br />הספרות המחקרית מראה כי שימוש מושכל בתקשוב בהוראה עשוי לתמוך בלמידה משמעותית ולהוות מנוף להתמודדות של המורה עם נושאים דידקטיים תוכניים וארגוניים( ; Dori,Tal &amp;Peled, 2002 ; Kali &amp;Linn, in-press Linn, Davis&amp; Bell ,2004 ).<br />החזון הוא כי הטכנולוגיה תעמוד לרשות הפדגוגיה ( ( Salomon, 2000ותספק כלים אינטראקטיביים ושיתופיים </div><div dir="rtl" align="right">( ; Rochelle et-al; 2000 Nachmias 2002 &amp; Mioduser).<br />במאמר "הוראה מתוקשבת – דרך חיים או מעמסה למורה?" נדגמו שתי קבוצות מורים המייצגות קצוות בהוראה מתוקשבת: מורים שמתחילים דרכם בשימושי תקשוב, ומורים שנחשבים ל"מובילי תקשוב".<br />המחקר בדק את מאפייני שתי קבוצות המורים ביחס ליישום של תיאוריות קונסטרוקטיביות-חברתיות בפעילויות מתוקשבות שמורים מפתחים, ואת ההבדלים ביניהם. כמו כן נבדק הקשר ואיכותו ביחס לתפיסות המורים השונות לבין עשייתם המתוקשבת.<br />ניכר כי המורים המובילים עושים שימוש יומיומי בהוראה המתוקשבת ומשתמשים בו לדיאלוג שוטף עם התלמידים. לעומתם המורים המתחילים רואים בתקשוב עול נוסף שאינו מתוגמל כלל, ולכן מצמצמים את הדיאלוג המתוקשב למרחב הזמן והמקום של הכיתה.<br />מהמלצות המחקר עולה כי למרות הפערים שנתגלעו בין שתי הקבוצות ניתן למצוא ערכים נמוכים במימד של "למידה שיתופית" בשתי הקבוצות, מרכיב חיוני בטיפוח תרבות פדגוגית מתוקשבת. המלצת החוקרות היא להתבסס על אימוץ הגישה שהעלו קוליסון וחבריו Collison et-al; 2000) ) שבה המורה משנה את תפקידו מהוראה ממוקדת מורה להוראה ממוקדת תלמיד.<br />כמדריכות פדגוגיות בחינוך הקדם-יסודי והעל-היסודי אנו מקיימות מסגרות למידה שיתופיות בהן חולקים מורים וגננות ידע מקצועי חדש עם מידה רבה של למידה שיתופית. לפיכך, הקושי הוא לא רק בשיתוף, אלא באופן, באיכות ובמשך הזמן שהוא מתבצע. אנו סבורות ששימוש בטכנולוגיה העכשווית עשוי לשדרג את רמת השיתוף בין הלומדים הן מבחינה ארגונית והן מבחינה תוכנית והן מבחינת הבניית הידע במסגרות הלמידה מעבר לזמן ולמקום. אך קיים חוסר ידע בסיסי ביישומי מחשב והאינטרנט בחלק מציבור המחנכים- מה שמעכב את התפתחות הלמידה השיתופית. יתרה מכך, הוראה מסוג זה דורשת מחויבות וזמינות מעבר לשעות ההוראה המקובלות, ומהווה עול נוסף על המחנך, שאינו מתוגמל כלל ועיקר.<br />אנו תומכות בגישתו של קוליסון וחבריו, ואף נוהגות בגישה זו הלכה למעשה.<br />לדעתנו יש להנחיל וליישם את מהפיכת תרבות התקשוב הפדגוגית ברמה הארגונית והמערכתית, כך שתחלחל באופן ברור וקבוע אל השדה. ביום שבו הגופים העוסקים בחינוך הפורמלי יחברו יחדיו לחשיבה קונסטרוקטיבית-חברתית- טכנולוגית אז יתחיל הדיאלוג שיפרוץ את גבולות המרחב והזמן. </div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/5379099231040797252-2376791328589059102?l=pisgatiksuv.blogspot.com' alt='' /></div>anathttp://www.blogger.com/profile/03179676882973491597noreply@blogger.com1tag:blogger.com,1999:blog-5379099231040797252.post-547108645728746662008-02-24T05:31:00.000-08:002008-02-27T23:45:19.600-08:00המאמר מעלה מספר אפשרויות ללמידה מקוונת ויתרונותיה על הלמידה המסורתית.<br />והשאלה המתבקשת , היא. האם יש תחליף לספרי הלימוד? <br />על פי המאמר, השאלה כמעט ומיותרת,<br /> משום שלאחר "סלילת הדרך" והקמת התשתית הטכנולוגית ,אפשרות שינוע המידע במהירות תוך שימוש ברשת האינטרנט וקישור למקורות מידע מגוונים ,הספרים כאמצעי שינוע למידע הפך למיושן<br /> <br />מאגרי המידע ומרכזי המשאבים בערוצים הדיגיטליים, פיתוח מערכי לימוד דיגילטליים ואתרים<br /> חינוכיים מתוקשבים, משמשים כיום אלטרנטיבה לסיפרי הלימוד, שלפעמים הם ישנים ולא תמיד מעודכנים. <br />בעידן הלמידה האינטראקטיבית יחידות לימוד המתוקשבות בנויות על קישורים לחומרים משלימים ולמאגרי מידע המבוססים על מחקרים עדכניים אשר מרחיבים את נושאי הלימוד.<br />אם נתייחס ליחידות הלימוד , הן הופכות להיפרטקסטואליים, פחות לינאריות ויותר גמישות, הן<br /> יכללו בדרך כלל מארג רחב של נושאים בין תחומיים ונושאי בסיס. יהיה בהן רצף הגיוני, שם יוכל הלומד לנווט מן הקל אל הכבד ,או להיכנס ישירות לנושאים המענינים אותו.<br /> הנכנסים, מורים ותלמידים כאחד יוכלו להוסיף ידע ומידע,להפנות לאתרים רלוונטים ,כאשר הרציונל<br /> הקוגנטיבי מאחורי למידה זו, היא, אירגון היפר טקסטואלי בניגוד ללמידה לינארית . דבר אשר תורם רבות ללומד. להתגבשות ידע מסתעף ותובנה רבה יותר, מאשר חומרי הלמידה המסורתיים הפאסביים.<br />הלמידה האינראקטיבית תומכת בהקניית מיומנויות חדשות ללומד. אפשרות לבדיקת המידע ,אבחנה בין עיקר לטפל, הצלבת מידע, יכולת בחירת מידע נחוץ מתוך מגוון נושאים, מציאת קשר בין מידע לבין התנסות בפועל, אירגון והעברת המידע במהירות, יכולת חקירה של הלומד את המידע שברשותו ושיתוף אחרים בלמידה. <br />אם נעלה מספר דוגמאות לסביבות לימודיות אינטראקטיביות שכבר קיימות, נראה שכל הפרמטרים שצוינו מופיעים בסביבות אלה. ישנה סביבת למידה בביוטכנולוגיה, יצירת אב טיפוס לסביבה לימודית להוראת איכות הסביבה, סביבה לימודית להוראת תקשורת המונים ואפילו סביבה לימודית הכוללות סקירות עדכניות למיפוי הגנום האנושי .<br />כך שאנו רואים שעידן הסביבה המקוונת מקדמת אותנו שנות דור ביכולות הוראה למידה , מעידן הספר הכתוב, .<br /> את הידע המצויי ברשת ניתן לנצל תוך כדי למידה אינטראקטיבית בין הלומדים ובין המלמדים כשכול אחד מוסיף את הידע היחסי שלו תוך הסתמכות על <br /> מאגרים אינסופיים המצויים ברשת וניסיונם האישי<br />למידה אינטראקטיבית כוללת גם התייעצות עם מומחים המצוייים במרחק רב באמצעות וידאו קונפרנס בקורסים מקוונים או בפורומים לנושאים מסויימים, בו המנחה עונה ומנחה את השיח בין השותפים ללמידה .<br />על הספר הכתוב נתרפק כולנו בבואנו לקרוא רומן או ספר מתח מרתק<br />פיתוח מקצועי של עו"ה, חשוב שיכלול למידה אינטראקטיבית .הטמעה מקוונת זו בקרב עו"ה תרחיב את אפשרויות הוראה/ הלמידה שלהם הן כמורים והן כלומדים .הן בכיתות בית הספר והן מחוץ לבית הספר בהנחיית קבוצות תלמידים. אימוץ שיטות מתקדמות אלה ע"י המורים תדרבן תלמידים רבים שעד כה נמנעו מלבקר בסיפריות ,לדלות מידע וידע רב מבלי לוותר על הישיבה מול המחשב <br /> אני בטוח שיהיו שיחלקו על רעיונות אלה , בשל התמכרותו של הדור הצעיר למחשב אבל זוהי בעיה שאיתה יצטרכו להתמודד אנשי מקצוע בתחום ,שגם הם כנראה יזדקקו לשרותיים המקוונים על מנת <br /> למצוא פתרון לבעיה. <br /><br />כתב יגאל שגב<div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/5379099231040797252-54710864572874666?l=pisgatiksuv.blogspot.com' alt='' /></div>igal.segevhttp://www.blogger.com/profile/18088521435325701813noreply@blogger.com2tag:blogger.com,1999:blog-5379099231040797252.post-52570834158801167362008-02-20T04:55:00.000-08:002008-02-20T12:09:03.228-08:00במאמר זה נעסוק בקשר שבין המטרה המוצבת של מוביל הקבוצה לבן סוג קבוצת הדיון אותה הוא מוביל<br />המוביל מעוניין ליצור בהשתלמות קבוצת תמיכה וייעוץ ומצד שני לקדם תהליכי למידה סביב תחום דעת מוגדר.<br />הטענה- מוביל צריך להיות מומחה הן בתחום הדעת והן בממדים החברתיים רגשיים והרפלקטיביים על מנת להוביל קבוצה מובנית העונה על כל הקריטריונים.<br />בתהליך הטמעת דרך העבודה אנחנו צריכים לבחור במה נתחיל כדי להתקדם בכל פעם בצעד קטן.<br /><br />המחקר עוסק בהשפעה של סוג קבוצת הדיון על איכות הדיון – ע"פ 3 מימדים:<br />מבנה תוכן ותהליך (מת"ת).<br />נוכחויות משתתפים: קוגניטיבית תכנית, חברתית רגשית, רפלקטיבית.<br />תהליכי הנחיה – מורכב מ 4 פרמטרים – נוכחית הוראתית, חברתית רגשית קוגניטיבית ורפלקטיבית הערכתית.<br />שלושה סוגים של קבוצת דיון:<br />קבוצת דיון פתוחה – מיועדת להעברת והבהרת ידע או מידע הקשור ללמידה.<br />קבוצת דיון חצי פתוחה – מעלה לדיון נושא לימודי, שאלה, דילמה המוגדרים מראש.<br />קבוצת דיון מובנית – מכוונת למשימה לימודית מוגדרת לעיתים שיתופית.<br /><br />ממצאי המחקר מעלים – כי בקבוצת דיון מובנית איכות הדיון על מרכיביו היא הגבוהה ביותר.<br />ובהתאמה בקבוצת הדיון הפתוחה איכות הדיון היא הנמוכה ביותר.<br /><br />תפקיד המנחה בקבוצות הדיון משמעותי ביותר לקידום איכות הדיון, ככל שמגוון הנוכחויות של המנחה יהיו ברמה גבוהה יותר איכות הדיון תשתפר :<br />נוכחות הוראתית – ארגון ההוראה וניהולה,<br />נוכחות חברתית רגשית- ניהול מכוון של תקשורתיות חיובית,<br />נוכחות קוגניטיבית – שימוש מכוון במיומנויות חשיבה מסדר גבוה,<br />נוכחות רפלקטיבית הערכתית – משלבת בן הערכה עצמית להערכת המשתתף והקבוצה בהקשר לתהליך הלמידה- הוראה.<br /><br />יש מובילים שנקודות החוזק שלהם שונות – חלקם מומחים בתחום הידע (התחום הקוגניטיבי), חלקם חזקים במיומנויות חברתיות רגשיות.<br />נקודות החוזק של המובילים השונים מהוות נקודת מוצא להתנהלות קבוצת הדיון.<br />מנקודה זו ניתן לחזק את הקיים ולקדם את מיומנויות ההנחיה החסרות<br /><br />שתי דוגמאות לטיפוסי מובילים המצויים בקמפוס שלנו-<br /><br />קורס חט"צ – נקודות החוזק של המובילה הן חברתיות רגשיות, היא מתייחסת עניינית לכל משתלם, נותנת חיזוקים לכותבים השונים ומעודדת אותם לספר מניסיונם בשדה, ניכר כי המטרה לאורה היא פועלת היא בניית קבוצת למידה תומכת ומייעצת.<br />כתוצאה מדרך הנחייתה ישנה למידת עמיתים הנובעת מניסיון וכן נוצרת אוירה של שיתוף ופרגון הדדי בן המשתלמים.<br />אופי קבוצת הדיון חצי פתוח המנחה מעלה לדיון נושאים לימודיים אבל אינה קושרת אותם לידע קונקרטי תיאורטי שנלמד במסגרת הקורס. בקבוצת הדיון אין הפניות לידע אקדמי.<br /><br />קורס למורי הכימיה – קבוצת הדיון מובנית המשתלמים עוסקים בנושא לימודי מוגדר, מקבלים משימה מוגדרת לעיתים שיתופית, המוביל נמצא בשבילם מאיר ומעיר, שואל שאלות המכוונות לרמת חשיבה מסדר גבוהה, מקדם את איכות הלמידה, ממקד את הדיון בתוכן אחד עושה שימוש בחומר לימודי רלוונטי ומפנה למקורות מידע נוספים., ההודעות בדיון ענייניות ומכוונות לתוצר שיתופי מסכם לאחר מכן נאסף התוצר בתקייה נפרדת לשימוש המשתלמים.<br /><br />כיצד ניתן לקדם כל אחד מטיפוסי המנחים על מנת להגיע לדיון איכותי אופטימאלי?<br />האם אופי הדיון אינו נובע ממטרות שונות של מובילים שונים ?<br />כיצד מתמודדים עם משתלמים המתקשים לפעול בסביבה וירטואלית?<br />מס' פתרונות: לערוך שיעור וירטואלי במעבדת מחשבים בתיווך המוביל.<br />עבודה בזוגות.<br />להיפגש עם הקבוצה לפני המפגש הוירטואלית, לעשות חזרה גנראלית........<br /><br /><br />כתבו: לבנת גלמן<br />חגית סמואל<div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/5379099231040797252-5257083415880116736?l=pisgatiksuv.blogspot.com' alt='' /></div>חגית סמואלhttp://www.blogger.com/profile/15167617200522926517noreply@blogger.com0