מפגש מסכם בהשתלמות "פיתוח מקצועי מתוקשב במרכזי פסג"ה - רצוי ואפשרי"

ההשתלמות "פיתוח מקצועי מתוקשב במרכזי פסג"ה - רצוי ואפשרי" זימנה חוויה מעצימה של התפתחות מקצועית הן למשתתפי ההשתלמות והן למנחות בגישה המשולבת של למידה מרחוק ומפגשי פנ"פ Blended Learning. לאורך ההשתלמות ניתן היה לזהות את המשתתפים כצוות בעל עניין משותף מקצועי וחברתי. הדיאלוג המעניין לאורך הדרך והמאמץ לייצר ידע חדש בעל ערך למרכזי הפסג"ה, זימנו חשיבה מסדר גבוה והיכרות מעשית עם חדשנות טכנולוגיות שמאפשרת לבצע תהליכי עבודה ולמידה ייחודיים. אלה הושתתו על עקרונות פדגוגיים מרכזים, כדוגמת: למידה חקרנית-רפלקטיבית, למידה דיאלוגית, למידה שיתופית ולמידה הבנייתית.
המפגש האחרון היה מרגש ומיוחד וזימן, בין היתר, תיאור של מהלכי הפיתוח המקצועי וניהול הלמידה בהשתלמות, הצגת חלק מתוצרי הידע המהותיים והצצה למיניקורסים שנבנו על ידי המשתתפים בחלק השני של ההשתלמות. כל אחד מהמיניקורסים הציב תהליכי למידה מבוססי פדגוגיה עדכנית וטכנולוגיה חדשנית וזימן יצירת ידע חדש הרלוונטי למרכזי הפסג"ה. המשתתפים במיניקורסים דיווחו על החוויות הלימודיות המקדמות שחוו (וגם על קשיים והצעות לשיפור), והצביעו על הצורך במסגרת להמשך הלמידה המשותפת.
ההרצאה שלי בסוף המפגש התמקדה בהצגת מגמות טכנולוגיות בחינוך בשנים הקרובות (מבוסס על דוח Horizon לשנת 2008) ובהשלכותיהן על פיתוח מקצועי של עו"ה (לבקשתכם, להלן המצגת). ההצעות לכל אחת מהמגמות נבנו בשיתוף עם גניה חביב-נדן (מפקחת ארצית באגף). בהמשך ניחשף לעשיות במרכזים בעקבות הידע שנרכש בהשתלמות ונוכל לעבות את ההצעות.

ניכר כי הבלוג שלנו מאגם ידע תיאורטי ומחקרי וכן ניסיון אישי שיש לכל אחד מכותביו. כדאי לקרוא מה כתב עלינו ג'יי הורוביץ בבלוג שלו "למידה אינטרנט ... ומה שביניהם". אני בטוחה שנמצא עניין גם בהמשך בשיתוף בידע מקצועי, בסיפורי הצלחות של יישומים במרכזים ובדילמות מקצועיות שיזמנו שיח מקדם באמצעות בלוג זה, שהופך אט אט למסמך מקצועי משמעותי. בהערכה רבה ליזי

היתכן חקר מערך שיעור שיתופי גם במחוזותינו?

במאמר "שיפור ההוראה באמצעות המודל היפאני של חקר מערך שיעור שיתופי" (Wilson Cathy, Tracy Rock) 10/2005 מציגים מהלך התנסות של קבוצת מורים להתפתח מקצועית באמצעות תהליך שיתופי. התהליך לווה במחקר שביקש לבדוק כיצד מורים בכיתות ו' של ביה"ס יסודי רואים את התפתחותם המקצועית באמצעות עבודת צוות להכנת מערך שיעור שיתופי והאם ההתנסות בעבודת חקר משותפת על מערך שיעור שיתופי אכן משפרת אצלם את ההוראה בפועל.
חקר מערך השיעור השיתופי היפאני מבוסס על 8 שלבי עבודה רציפים ומתמשכים (Sigler & Hiebert, 1999).
1. הגדרת הבעיה וחקר שלה 2. תכנון השיעור 3. העברת ההוראה בשיעור בליווי תצפית 4. הערכה של השיעור וקיום רפלקציה לגבי התוצאות 5. תכנון מחדש של מערך השיעור ושיפורו בעקבות ההערכה 6. העברת מערך השיעור המשופר בכיתה בליווי תצפית 7. הערכה ורפלקציה נוספים לגבי מערך השיעור המשופר 8. שיתוף ידע בין כל העמיתים לקבוצה לגבי התוצאות והלקחים.
כל שלבי העבודה הנ"ל מחייבים עבודה צוות אמיתית, שיתוף בידע ומחויבות להקדיש זמן לשיפור התוצר המשותף. יתרה מזאת, הלקחים המופקים על ידי צוות המורים, שעבד על מערך השיעור, מופצים ביפאן לשאר המורים בביה"ס והופכים להיות נחלת הכלל.
בקבוצת המחקר בארה"ב, נמצא כי המודל השיתופי של חקר מערך שיעור תרם רבות לצבירת הידע שלהם והעניק להם ידע מקצועי רב-ערך. המורים חשו כי רמת הפעילות שלהם הייתה גבוהה יותר בגלל מעורבות מעמיקה יותר לאורך זמן. הם חשו בעלות גבוהה יותר על התהליך וקיבלו משובים טובים יותר בעקבות יישום מערך השיעור בכיתה. המשתתפים גם חשו בטחון מקצועי רב יותר בעקבות התנסויות המשותפות והצלחתם לקדם מערכי שיעור מגוונים ומעניינים בכיתה. כל המשתתפים חשו כי התהליך המשותף של חקר מערך שיעור העצים אותם מבחינה פדגוגית והגביר את תחושת הסיפוק שלהם ממלאכת ההוראה בבי"ס. הם חשו כי תכנון ביחד של מערך שיעור תורם להם לידע מעמיק, לתובנה חדשה ומעצים את החוויה המקצועית שעברו. לדעתם, הצמיחה המקצועית שלהם, כתוצאה מקריאת ספרות מקצועית והיחשפות למאמרים חדשים וידע חדש הייתה משמעותית. עם זאת, ממצאי המחקר מלמדים כי המורים לא למדו עדיין כיצד להתנהג באופן טבעי בצוות וחששו לעתים להשמיע ביקורת בונה על עמיתיהם. העדר ביקורת בונה אמיתית בצוות נמצא בקרב שני הצוותים שנחקרו.
מסקנות
התהליך השיתופי של תכנון מערך שיעור ויישומו בביה"ס ע"י קבוצת מורים מייצג את הרמה הגבוהה ביותר של התפתחות מקצועית של מורים. אחד הלקחים החשובים של הניסוי הוא חשיבות תרומת המנחה של הצוות להצלחת תהליך התכנון המשותף. החלטה לאמץ מודל הכשרה כזה יחייב הכשרת מנחים איכותיים להובלת קבוצות המורים העובדות ביחד בביה"ס, אך ניתן יהיה להכשיר ולמנות ראשי קבוצה ומנחים מבין צוותי המורים הקיימים בביה"ס ואין בהכרח צורך לגייס מנחים מהאקדמיה לצורך כך.
לקח חשוב נוסף קשור לביקורת המקצועית של המורים בארה"ב שעדיין הייתה עצורה מאד ופגמה בתהליך. המורים חששו לעתים להביע ביקורת נוקבת כלפי חבריהם בגלל אווירת החברות והסולידאריות. נראה כי בארה"ב יש להכין את המורים מראש לדינאמיקה של עבודת צוות המלווה בביקורת בונה תוך מתן לגיטימציה להיכשל ולבצע טעויות. עם זאת בראייה כוללת, המחקר הנוכחי מצא כי כל המורים שהשתתפו בניסוי המחקרי המשותף שיפרו באופן משמעותי את איכות ההוראה שלהם.

אני תוהה מתי נוכל גם אנו להכשיר בדרך זו את המורים ובכך לסייע באופן משמעותי לפיתוחם המקצועי מחד, ולשיתוף בידע, במיומנויות ובעיקר בתובנות מאידך.

סיכום מאמר " למידת המורה התומכת בלמידת התלמיד " מאת לינדה דרלינג-המונד

ידוע לכל הוא שכל אדם שעוסק בהעברת והקניית ידע לאחר, חייב בהתחדשות מתמדת.

גם המורים צריכים וחייבים להתרענן בידע שלהם מפעם לפעם.

בנוסף לידע הבסיסי בחומר הנלמד, מורה חייב לדעת גם איך להקנות את הידע שלו לאחרים.

הדרך הבסיסית בהקניית הידע, היא לדעת איך לחבר את הידע המסויים לצורכי היום – יום.

מורה מיומן צריך לדעת איך לגרום לתלמידיו לצאת מהידע שלו ולהתקדם לידע החדש, אותו המורה מעונין להקנות לו.

חשוב למורה להבין בפסיכולוגיה על מנת להבין את תגובות תלמידיו, וכן לעצב התנסות משמעותית שמטרתה למידה, לתלמידיו.

יש לזכור שיש הבדלים רבים בין התלמידים וחשוב להגיע וללמד כל תלמיד בדרך המתאימה לאותו תלמיד.

ברור שברגע שהתלמיד מתחיל לדבר על הדבר שהוא למד הרי שהתקדמנו צעד ענק באותה למידה.

גיוון בסוגי הלמידה אצל המורים יוביל בהכרח להוראה משובחת יותר.

חובה על המורים לדעת מה הם נקודות החוזק והחולשה אצל תלמידהם וכן מה הם הליקויי הלמידה אצל תלמידהם.

על המורים לדעת להשתמש בכלי טכנולוגיות וכן לדעת להפנות את תלמידיהם למאגרי מידע רלוונטיים לנושא.

לצורך לימוד והתעדכנות בדרכי הלמידה הרלונטיים חובה שיהיה למורים אפשרות להשתתף בתהליכים משותפים בינהם, לצורך קבלת משוב התיעציות וכד'. - למידה כזאת מתבצעת בצורה הטובה ביותר לא במכללות להכשרת עו"ה, שלכאורה מנותקות מהשדה הפדגוגי, אלא למורים בפועל.

בההכשרות וההשתלמויות למורים בפועל - המוטיב המרכזי צריך להיות : יש לראות את המורה כמי שלומד מן ההוראה, לא כאחד שלמד לימודי הוראה וסיימם, אלא כאדם שלומד בכל זמן.

המוטיב המרכזי שעומד מאחורי דברים אלו שתפקיד המורה הוא בפיתוח יכולות של בחינת טבע הלמידה, ואת השפעותיה של ההוראה.

צורת ההוראה החדשה מתבססת על:

נטישת הכללים הישנים והבנה שבצורה כזאת לא ניתן לפתח הוראה.

הלמידה מתבצעת בעזרת חקר מקרים, שאילת שאלות וניתוח תוצאות.

וכן יש מקום נרחב לשיח מקצועי שמפרה את המורה.

במקומות רבים בעולם ברור היום שמורה חש לא מסוגל להתמודד עם ההוראה ללא סיוע של מורים ותיקים.

בארה"ב נושא זה לא היה ברור בעבר, כיום יש הבנה שללא שיתוף פעולה והחלפת ידע בין המורים לא ניתן להתמודד עם ההוראה.

ביחד או לחוד?

תפקיד רכז התקשוב מלווה בעבודה שיתופית עם צוותים רבים במרכז פסג"ה, אולם מהן ההזדמנויות שלו לבצע עבודה שיתופית עם רכזים במרכזי פסג"ה אחרים?
יתרונות וחשיבות העבודה השיתופית הוכחו רבות במחקרים רבים וכן באחד המאמרים (2004, Wilson & Tracy ) שניתנו למשימה זו. בכלל, פעילות קבוצתית-שיתופית ניתנת לצפייה גם בקרב בעלי החיים.

המצב התקשורתי וההפריה ההדדית קיימים בין רכזי התקשוב בעיקר עקב זימון מפגשים במהלך השנה, בהם ניתן גם ידע מקצועי חדש, אולם במפגשים אילו הרכזים הם לרוב פאסיביים.
בשנה זו, תשס"ח, הוכיחה ההשתלמות הניתנת לרכזי תקשוב כי ניתן לבצע למידה ועבודה שיתופית לתוצרי ההשתלמות. אם כך, מדוע שלא ננסה ליישם עבודה שיתופית בין רכזי התקשוב במהלך השנה?
כרכזת תקשוב, לאור קריאת המאמר של Wilson & Tracy , התחלתי לדמיין פעולות ומפגשים בין רכזי תקשוב על מנת ליצור עבודה שיתופית לצרכינו הרבים (כמובן שגם וירטואלית) ולא להרגיש, במקרים רבים לבד.

המאמר מציג שלושה עקרונות מנחים ליצירת מודל של עבודה שיתופית המבוסס על תפיסת הקונסטרוקטיביזם החברתי:
1. אינטראקציות חברתיות ומו"מ חברתי בין חברי הקבוצה בשילוב רפלקציה משותפת.
2. ההתאמה העצמית של ההתנסויות יל ידי חברי הקבוצה.
3. הידע המתגבש הוא תוצר של עיבוד מנטאלי ושינוי מנטאלי המתחולל בנפרד אצל כל אחד מן המורים עצמם השותפים לסביבת העבודה השיתופית.

מקווה כי כתיבתי תעורר רצון לתכנון וליישום, בשנת תשס"ט, עבודה שיתופית בין הרכזים שהחלה לתת את אותותיה בהשתלמות השנה ותרמה לי רבות בעבודתי כרכזת תקשוב.

עפרי עפרה
רכזת תקשוב, פסג"ה ת"א-יפו